אז במסגרת שיטוטינו אחר פעילויות בחופש החלטנו לדגום את מוזיאון תל אביב. קודם כל מה הוא לא– הוא לא מוזיאון ישראל. בתור ירושלמית לשעבר ביליתי במוזיאון הזה די הרבה וכמו שהזכרתי בפוסט הזה הוא אהוב עלינו מאוד. אז מוזיאון תל אביב שונה ממנו. מאוד.
עכשיו מה הוא כן– אז יש חנייה! אמנם בתשלום אבל קרובה מאוד, בחניון הצמוד וזה הרבה בת"א… והוא גם ממוזג, עם הרבה מקום לרוץ לילדים והרבה אמנות מגוונת. התחלנו בתערוכה הזו לילדים שהייתה מצומצמת עד דלה אבל היה חול קינטי! ויצירה! אז העברנו שם שעה רגועה. אגב, את העגלות אי אפשר להכניס פנימה, בתערוכה לילדים, כן, הגיוני, אההממ…
משם עברנו לכמה אוספים מעניינים. אמנות מודרנית וגם יותר עתיקה. בהתחלה הילדים התעניינו, ניסיתי להסביר מעט (מהמעט שאני יודעת!) ודווקא זרמו. אני יכולה להעביר שם שעות אבל הם כמובן מיצו די מהר. חדר המיניאטורות התגלה כהצלחה מסחררת ממש! הם עברו בחושך בין חלון לחלון שבחוכמה רבה ממוצבים נמוך ככה שהילדים יכולים להציץ, והתלהבו בקולי קולות: "איזו צלחת חמודה!" "איזה כסא חמוד!" וגם- "איזו חרב קטנטנה ומתוקה!", אוקיי…
את האמנות המופשטת היה קצת קשה להסביר והמשפט- "מה אתה מרגיש כשאתה מסתכל על זה?" קצת מיצה את עצמו. בעיקר כשאתה עומד מול קנבס כחול. כולו. בלי הסבר. קשה!
אז עשינו וויש מהיר ונפרדנו מהמוזיאון. אגב, בתור חובבת קניות, גם החנות של המוזיאון לא כ"כ מפתה לעומת חנויות במוזיאונים אחרים… אבל זה דווקא לטובה
משם המשכנו להופעה בנמל יפו (בימי שישי יש הופעות חינם!) ואח"כ לאכול ארוחת ערב בשוק הפשפשים. ואז חזרנו הביתה עייפים ומותשים מאוד!
עד מתי אוגוסט 2017?…
נ.ב
בתוך כל הכאוס הזה רציתי בכל זאת להתייחס לאורי ב-טו' באב. קצת יחס לשותף הבאמת מושלם שלי (טפו טפו טפו, חמסוש)
אז הכנו לו נשיקות קטנטנות (ז"א אני זילפתי והילדים בהו מהופנטים), צינצנו והוספנו מדבקה, ועכשיו יש לו במשרד נשיקות מתוקות לזמנים של געגוע אלינו
זהו לבינתיים, צ'או ותחזיקו מעמד!! ספטמבר מעבר לפינה…
פיה אורבנית 
אחלה בלוג! תתחדשי.
אהבתיLiked by 1 person
תודה!! מתגעגעים…
אהבתיאהבתי