מדצמבר אני יושבת על הילדים. נו, למה אתם רוצים להתחפש? התשובות נעות בין המצאות הזויות (למכונית מירוץ!) לבין שינוי דעתם כל שתי דקות.
הסברתי, הדגמתי, הפצרתי- אם אתם רוצים שאזמין לכם צריך לבחור עכשיו! ללא הועיל. הילדים לא היו בעניין של לבחור, והזמן עבר…
כמה שבועות לפני- כבר מאוחר מדי להזמין מחו"ל- ולאחר אינסוף חיפושים באתרי תחפושות, התחילה להתגבש החלטה.
צ'וצ'ו רצה לשחזר הצלחה וחלום- להתחפש שוב לאסטרונאוט (אולי בהשפעת יום ההולדת שלו). אוקיי, סביר. את רוב התחפושת יש, נצטרך ליצור רק את בלוני החמצן שעל הגב.
אבל קיקי החליט לאתגר אותי וממש ממש ממש רצה עכביש. אהההמממ… טוב, נחפש. אז אקצר לכם- אין לקנות תחפושות עכביש מוכנות. האם אאכזב את המרכזי שלי? לעולם לא! יצאתי להרפתקה. ראיתי איזה הדרכה (בספרדית!) בפינטרסט, עליה הסתמכתי. רק מה, את החומר ממנו מכינים את רגלי העכביש- אין להשיג בארץ. לך תמציא את הגלגל. אורי אמר לי- עזבי את זה, אל תדאגי, זה יבוא לך. אמר וצדק. ההארה לא איחרה לבוא, צמר שחור בעובי משוגע ובתוכו מושחל חוט נחושת עבה אך גמיש מטמבוריה ומלופף בחוט תיל דק ו- וואלה! אחרי כמה שעות עבודה, היה לנו את זה!
לא עפה על עצמי בד"כ אבל זה יצא מטורף וגרר התפעלות של ילד העכביש עצמו וכל מי שראה אותו.
את בייבי גון פינקתי בתחפושת המסורתית שעברה כבר מאח לאח ועכשיו לעוד אח- הקוריצה המתוקה.
אז קדימה- תמונות!
נתחיל עם איש החלל המתוק


העכבישון המתוקון
ולסיום התרנגול יפת כרבולת
וכמובן שהיה גם אפטר פורים. שם כבר התחפושות היו יותר קז'ואליות…
זה התחיל בביקורת של צ'וצ'ו האמיץ אצל רופא השיניים (זה התור שהיה פנוי! בפורים!) והמשיך בפלסטוש כמובן



וזהו להפעם!
כבר התרעתי ששנה הבאה כל התחפושות קנויות. מעניין כמה זמן ייקח לי לשנות את דעתי הפעם…
חגשמח!