צ'ק או מתנה?

גם אני חשקתי בפוסט הדרכה אצלי בבלוג

ונכון שהתוצר לא חדש ואפילו כבר הכנתי כאלו קודם, החלטתי בכל זאת לפרסם כי מ'כפת לי ואולי זה אפילו ייתן קצת השראה למישהו/מישהי

זה התחיל בכלל בתהייה פילוסופית- לקראת סוף השנה נערכים בכל המסגרות למתנות לצוות. אני חברה בכל וועד אפשרי ולכן מעורבת בהחלטות.

הראש וחוסר הזמן מושכים לכיוון מתנות מסוגי התווי קנייה, שובר לפינוק וכו'.

הלב מתחנן- משהו אישי! משהו שמראה היכרות והערכה!

לפעמים הלב מצליח ולפעמים הראש.

ההדרכה הבאה היא ניצחון הלב ששכנע את הראש- נו, בקטנה, זה לא ייקח הרבה זמן, כבר עשית כזה קודם ויצא יפה, נו תשקיע קצת מגיע להן!

ובאמת, מגיע

הצוות בגן של גוני הצעיר שלנו- נתן אהבה והכלה ובעיקר שקט נפשי להורים בעולם של מטפלות מזעזעות… הכי מגיע להן בעולם!

אז מה היה לנו?

קונים ספלים, רצוי בצבע ניטרלי ובגזרה נאה

יש המון אפשרויות ציור וסגנונות שונים

הפעם בחרתי ליצור צורת תגית

מדביקים מדבקה בצורת תגית (אפשר למצוא בארץ בחנויות יצירה או להזמין מאליאקספרס החמוד שלי)

משתמשים בטוש פורצלן- טוש מיוחד שניתן לקנות בחנויות יצירה (אני קניתי ממש מזמן מ"נתנאלה" והוא משרת אותי כבר בהרבה יצירות)

ומתחילים לנקד

נקודות נקודות

בהתחלה צמוד למדבקה צפוף צפוף ואז פותחים רווחים גדולים יותר בין נקודה לנקודה

מותירים להתייבשות מלאה (ארבע שעות לפחות) ומקלפים את המדבקה

עכשיו נוכל לכתוב בפנים מה שנרצה- שם, כינוי, איחול וכו'

אני כתבתי את שמות המטפלות

שוב נשאיר להתייבשות

ואז לתנור, 190 מעלות לשעה וחצי

הספלים יהיו רותחים אז כבו את התנור והמתינו להתקררות

בוחרים במה למלא

אני בחרתי שוקולדים איכותיים

אריזה יפה

וסיימנו

ספל אישי ומתנה מתוקה

בעיניי זה מקסים, הייתם מעדיפים תווי קנייה?…

החיים לאחרונה…

כמו שכתבתי בפוסט ההודיה הזה אני מנסה לתרגל אושר מה"עכשיו". אז גם אם אין לי משהו גדול כמו טיול או חוויה מיוחדת עדיין החיים יכולים להיות יפים אם נתמקד בדברים הקטנים שעושים לנו טוב, נכון? אז אני מקווה להעלות מדי פעם פוסטים בסגנוןן שיגרמו לי (ולכם) להיזכר בכל הטוב שנמצא סביבנו אם רק נעצור להסתכל.

אז מה היה לנו לאחרונה?

ימי הולדת! יצא שיש לנו יליד ספטמבר (קיקי) יליד אוקטובר (בייבי גון) וילידת נובמבר (אני!). שרשרת אירועים ארוכה… לקיקי רק התחלנו לחגוג- כמסורת המשפחתית, להתעורר בבוקר לעוגה (ושוקו! בשקית!), נרות ובלון

IMG_20170911_064010IMG_20170911_063426

בקרוב נחגוג לו עם חברים, בגן ובצהרון, יש עוד חגיגות לפניו…

לתינוקי חגגנו יומולדת שנה. וואו, לא מאמינה שכבר עברה שנה והבייבי הקטן שלי כל כך גדל! הזמן פשוט טס, נכון?

 

הוא כזה גוזלון מתוק! כולנו במשפחה התאהבנו בו וזה כזה כיף לראות את אחים שלו הגדולים כל כך נמסים ממנו! הם משתגעים עליו והוא כמובן מעריץ אותם.

IMG_20171023_152023IMG_20171023_152427IMG_20171023_152444

וגם סתם אחה"צ בגינה יכול להיות נחמד כשכולם במצברוח טוב ומתנדנדים בנחת (לא מובן מאליו!)

IMG_20171016_161930

ולפני פיזור- לצ'וצ'ו שלנו נפלה שן ראשונה! זה קרה בביה"ס והמורה המקסימה שלו שכבר הייתה ערוכה למצבים כאלו, הניחה את השן בשקיק קטן עם פתקית הסבר. הוא התרגש מאוד ואנחנו התרגשנו איתו גם. השן המתנדנדת גררה שאלות אודות פיית השיניים- הוא אמר שאין דבר כזה פייה ובטח ההורים הם שקונים את המתנה… כשהוא שאל לדעתי עניתי לו שכל אחד מאמין במה שהוא רוצה. הוא יכול להאמין בפייה והוא יכול גם לא, זאת בחירה שלו…

הוא מאוד התלבט אם להאמין או לא אבל כשהשן סופסוף נפלה הוא החליט שיש פייה והיא אכן תבוא לתת לו מתנה. כנראה הוא הבין שעדיף להאמין ולקבל מתנה מאשר לא…

IMG_20171020_115010IMG_20171020_114958

לרוע המזל השן נפלה ביום שישי. צ'וצ'ו שאל אם בלילה תבוא הפייה ונאלצנו להסביר לו שפיות לא עובדות שישישבת (מטעמי דת או איגוד…). אבל כשהגיע יום ראשון הוא השאיר את השן בתקווה רבה מתחת למיטה. בבוקר הוא אכן גילה מתנה מתחת למיטה! אבל הו לא! זה היה פאזל!

IMG_20171023_082553

צ'ו'צ'ו התיישב מיד לכתוב לפייה מכתב: לפיה היקרה תודה רבה על הפאזל אבל אני לא אוהב פאזלים מינאי אני אוהב אוטו על שלט תודה

אוקיי, העלילה מסתבכת… אז אמרתי לו להשאיר את המתנה והמכתב מתחת לכרית ואולי אם הפייה תוכל היא תחליף לו… המשך יבוא!

זהו לבינתיים, מה איתכם? מוצאים את האושר בדברים הקטנים? מצליחים לעצור ולהודות עליהם? שתפו, שתפו!