לפעמים המילים נשפכות ממני
יש פוסטים שנכתבים בדקות
לפעמים, כמו עכשיו, אני רוצה לכתוב פוסט על נושא מסוים. משהו שחשוב לי לתעד ולספר עליו. אבל המילים לא מגיעות.
לפעמים זה כי אין מוזה, לפעמים, כמו עכשיו, כי אני לא יודעת ממה להתחיל.
איך מתארים חוויה גדולה מהחיים במילים? איך מעבירים לכתוב משהו שהרגשתי? למרות שאני בנאדם של מילים, לפעמים זה פשוט לא מגיע.
אז כדאי להתחיל בתמונה
דווקא לא תמונה טובה כל כך. אבל זאת הייתה רק ההתחלה
של התמונות הכוונה
כי נסעתי רחוק בשביל לטפח תחביב
תחביב אהוב, שממלא את הלב שלי.
יש יותר חשוב מלב שלם?
כל כך הרבה זמן רציתי את זה
חלמתי על זה
ופתאום, פוף, זה התגשם
אני מדברת על סדנת צילום בבולגריה
אצל אפרת המוכשרת
שיודעת להפוך כל חפץ לקסם, כל תמונה לאמנות
רציתי ללמוד, להפוך תמונה לסיפור
ואיכשהו כל הכוכבים הסתדרו לצידי
ילדים
עבודה
זמן
ונסעתי
זאת אומרת, טסתי, לבד
ופגשתי נשים מופלאות בדרך
וצילמתי וצילמתי וצילמתי
אולי אפילו למדתי משהו!
פתאום ככה
באמצע החיים
לעצור את המירוץ
ולנסוע לכמה ימים, לעשות משהו בשביל עצמך, לבדך, להגשים חלום קטן
אז טכנית, למדתי להפעיל את המצלמה שלי.
לצלם על ידני, לכוון את כל הפרמטרים, להשתמש בידענות במילים כמו צמצם, מהירות תריס ומד אור
אבל זה יכולתי ללמוד גם מסרטון ביוטיוב
זאת אפרת אגב, רואים שהיא קוסמת?
חשוב מכל המונחים האלה, זה הזמן הקסום
זה שבו את מסתכלת פנימה, לתוך עצמך ומגלה עולם.
משהו חדש שמעורר את העולם הפנימי, שמוציא את הילדה שבי שמתלהבת, שמחה על הלמידה, סקרנית והרפתקנית
איזה כיף זה לגלות את זה!
ומה הסיפור שארצה לספר? מה אמצא שם בפנים? שם בחוץ?
מה זוית הראיה שלי של העולמות האלו?
מה אוכל לחדש? לעצמי, לעולם?
ואולי זאת עוד שפה שאוכל ללמוד.
שפות אני אוהבת… מעריצה של מילים, להטוטים של משמעויות
אה, וגם אכלנו ממש טוב….
אפרת הזמינה את עמיחי שהוא סיפור בפני עצמו. מן בנאדם בבושקה שכל פעם שחשבת שקלטת אותו, אתה מגלה עוד חלק בפנים, ועוד חלק ועוד אחד…
עמיחי בישל אוכל שגם הוא שפה בפני עצמו
וזה היה יפיפה וטעים
ועכשיו נשאר לי רק לזכור וליישם
ולהתאמן מלא מלא
נכון תמונה יפה? צילמה אותה הילה, חברה חדשה ומאוד מוכשרת
אז הפוסט הזה היה מלא בתמונות ודל במילים
אבל אומרים שתמונה שווה אלף מילים…
פיה אורבנית 