Winter is coming…

הלוואי והיינו מהמשפחות האלה שיש להן מסורות ארוכות שנים ומפנקות:

בקיץ אנחנו נופשים במלדיביים

בסתיו אנחנו חייבים קצת ניו יורק לנשמה

ובחורף?? אין חורף בלי איזה חופשת סקי ספורטיבית ומפנקת באנדורה

אבל

אנחנו לא

אולי כשנהיה גדולים

אבל איכשהו, גם ככה נוצרה מן מסורת

של חופשת קיץ וחופשת חורף משפחתיות

זה לא יוצא תמיד

וכמובן מתחשב בתקציב שנע בין מוגבל למאוד מוגבל

אבל זה תמיד משאיר חוויות משפחתיות מיוחדות כל כך, ומה יותר חשוב מליצור חוויות טובות לילדים שלנו?

אנחנו אוהבים לנסוע בסביבות האביב לחופשה בדרום. המדבר אהוב עליי במיוחד. יש משהו כל כך שליו בנוף הקדמוני הזה שכמעט לא משתנה…

לחגוג את חג פסח במדבר זה פשוט משתלב מכל הבחינות- במזג האויר המושלם שמאפשר טיול רגלי וטבילה במעיינות קרירים, בשקט המרגיע שנותן הפוגה מהיומיום הרועש שלנו וכמובן- מה יותר טוב מפגישה עם גמל במדבר כשקוראים על בני ישראל שיצאו ממצרים? (דיינו!)

בחורף אנחנו אוהבים להצפין, לראות את הירוק במלוא תפארתו

להרגיש באירופה עם הערפל הכבד והכבישים המתפתלים של הגולן

להתכרבל יחד מול נופים מושלגים (טוב, קצת נסחפתי…)

זה לרוב חופשה מרוכזת של לילה או שניים, במקומות לא מפוארים שקרובים לטבע ומכבדים אותו ונותנים לנו ליצור זכרונות משפחתיים נעימים, מרגשים, מפתיעים ותמיד מאוד מצחיקים

אז ארזנו את עצמנו ונסענו לחופשה שהוזמנה כבר מראש בצפון

היעד- מושב שאר ישוב לצורכי לינה

טיולים מסביב ברמת אינטנסיביות בינונית עד נמוכה

משך בזמן- שלושה ימים בסופשבוע

המטרה- מפגש בלתי אמצעי עם שלג Aka הר החרמון מבלי לעמוד בפקק 4 שעות בכניסה להר (ספוילר- לא הצלחנו להימנע מהפקק)

וכך יצאנו לדרך

הילדים הגדולים היו מאושרים מהעובדה שהם מפסידים יומיים של לימודים

אורי שמח תמיד לראות את נופי הצפון

גוני שמח להיות עם המשפחה

ואני מתפללת חזק חזק שארזתי את כל מה שצריך

התחנה הראשונה- יוקנעם סיטי. קפה מארומה לנו ושוקו חם בתרמוס לילדים עם טיול רגלי קצרצר ביער יוקנעם כולל מפגש מרגש עם סבא יעקב שהצטרף בספונטניות

כן, אנחנו תאומי מכנסיים. יפה, לא?

ממשיכים לתחנה השנייה-

מקום הלינה- מושב שאר יישוב. כאמור, לא מפואר אבל בהחלט עונה על הצרכים ו- היי! יש גם גן שעשועים מעבר לכביש!

(עברנו קודם בבית הלל כי התבלבלנו, אז על הדרך הכנסנו גם ביקור ברפת המקומית)

קיבלתי המלצה מקומית לנסות את הפיצה בקיבוץ דפנה

כמה דקות נסיעה קצרצרות והגענו

גם גווינדין (ככה גוני קורא לו) רצה פיצה

מקום מדליק וטעים עם שפע דשא להשתוללויות. עצרנו בכולבו (מכולת, צרכנייה?) להצטיידות בכמה מצרכים ופינוקים

בלילה ניסינו לצפות בכוכבים עם הטלסקופ שינאי קיבל מתנה מתנה מסבתא כרמלה אבל לא הצלחנו להבין איך מפעילים אותו (עזרה מישהו? יש אסטרונום בקהל?)

ל

למחרת בבוקר ארזנו מוקדם מוקדם את עצמנו על ציודנו הכבד ויצאנו לחרמון

וויז מסר- שעה וחצי

הכביש פתוח, נוסעים חלק

ממשיכים

ממשיכים

תיכף מגיעים

פה חשדתי

הגענו לכביש העולה לחרמון, אההההה

נסיעה של שעה(!)

ובסיומה- לבן מכל עבר

הילדים היו בעננים- לא אשקר- גם הגדולים

ישר ניגשנו למלאכה- עמידה בעוד תור לעלייה לרכבל

בכל ספסל יכולים לשבת 2 אנשים

אנחנו חמישה

זה לא מתחלק (ניסיתי, באמת שניסיתי בכל מיני דרכים לחלק את זה)

מה עושים??

ינאי הגיבור מתנדב לשבת לבד

אני שואלת אותו שוב ושוב, מוודאה טוב טוב שהוא בטוח, שהוא מבין. הוא בשלו- אמא, הכל בסדר, אני אשב לבד

לב האמא שלי דופק מהר מהר

כל הנסיעה – יערי ואני מלפניו, אורי וגוני מאחוריו- בודקים איתו, אתה בסדר, הכל טוב?

והוא, כזה גיבור, מרגיע אותנו ומחייך

עולים ומטפסים ועוד- עד שמגיעים למעלה

קפואים ורועדים נכנסנו להתחמם ובנס גם מצאנו מקום לשבת

אחרי שהתחממנו מספיק מתחיל הכיף- שכרנו מזחלת קטנה ובתורות הילדים גלשו

הם כל כך נהנו שלא יכולנו לעצור אותם

חוץ מגוני שרצה רק על הידיים

אז אורי חזר איתו פנימה ותוך דקה, הוא פשוט נרדם, מתוק כמו תינוק

אחרי שהפכתי לקרחון

התחלפתי עם אורי

עוד קצת שלג

עוד נסיעה ברכבל

ניסיון לתמונה משפחתית

וכמובן התמונה המסורתית עם שילגי

(סיפרתי לילדים שגם כשאני הייתי ילדה הצטלמתי איתו! הם לא התרשמו במיוחד…)

עייפים ומרוצים זללנו ארוחה טעימה במג'דל שמס וכך תם לו היום השני.

למחרת בבוקר, קצת פחות מוקדם, ארזנו ונסענו לאגמון החולה

כבר זמן מה שאנחנו מתכננים לצפות בציפורים שם וסופסוף הסתדר לנו, ובול בעונת העגורים

הצטרפנו לסיור בעגלת מסתור- מומלץ ביותר!

בכלל, לאחרונה אני חובבת סיורים מודרכים מאשר לטייל לבד, לומדים ככה כל כך הרבה יותר!

ראינו המון עגורים

גם ברווזים, קורמורנים ואפילו נוטריה חמודה שבאה לבקר

השקפנו במשקפות, צילמנו מליון תמונות

קינחנו בקפה ומשהו מתוק מהמרקט החמוד (ממש! מזכיר את שרונה בתל אביב) באגמון

קפיצה קטנה לביקור אצל סבתא כרמלה ושאר המשפחה בדרך דרומה

וחזרנו הביתה Home sweet home

עייפים אך מרוצים (עם כביסה שלקח לי שבוע להתגבר עליה).

אז אולי גם לנו יש מסורת בהתהוות –

"בחורף? אנחנו לא מוותרים על חופשה משפחתית בצפון! אי אפשר להעביר את העונה בלי קצת שלג ועגורים…"

חחח…

צ'או עד החופשה הבאה!

בסוכות תטיילו שבעת ימים…

הרבה זמן לא שיתפתי כי הייתי עסוקה בחיים עצמם: עבודה, בית והחיים שבאמצע. כל כך הרבה אנחנו עושים אבל שום דבר חשוב, קצת חבל…

הנה הגיע סוכות ואיתו הרבה חופש לילדים ועל כן- זמן לטיול. הסתיו זה הזמן המושלם ביותר לטיול! לא חם מדי ולא קר מדי והימים עוד ארוכים (יחסית) ואין מקום מושלם יותר בזמן הזה מאשר לצאת אל המדבר.

כמה בראשיתי, קדמוני, רחב ועוצמתי הוא המדבר. גם מי שלא מחבב אותו נשאר מולו חסר מילים. שקיעה או זריחה במדבר- יש דבר שיותר מחבר אותנו לטבע מזה?…

IMG_20171013_143432_709

כל ההקדמה הזו אבל תכלס כשהזמנתי את המקום בו ישנו היה קיץ חם ומיוזע ומי חשב על זה בכלל, זה פשוט התאריך היחיד שהיה פנוי… חיחיחי

IMG_20171014_165804

אז ארזנו את הילדים ונסענו למצדה. ישנו באכסניית אנ"א מצדה שהשם "אכסניה" עושה לה עוול. אמנם לא מפואר אבל תנאים מעולים. אנחנו ממש לא מפונקים ובשבילנו זה היה נהדר. יש בריכה מקסימה (עם נוף למדבר!) וארוחת בוקר (עם נוף למדבר!) ומרפסת נעימה (עם נוף למדבר!) בקיצור, כל מה שצריך.

IMG_20171013_143548_328

הכי טוב שזה צמוד לאתר מצדה ככה שבבוקר קמנו באיזי, אכלנו והגענו למצדה לפני ההמונים. לא הייתי שם שנים, תשמעו, המקום אימפריה! עם מוזיאון מגניב, סרטון מעניין ורכבל חדיש. הילדים התעניינו בסיפור ממש! ניסינו לספר באופן יותר מרוכך אבל זה סיפור די קשה. איכשהו, זה זרם…

IMG_20171014_094352

IMG_20171014_112319

היה חם אבל הייתה רוח נעימה ויכולנו להסתובב בכיף. לאט לאט הצטרפו המוני תיירים, מסתבר שזה אחד האתרים המבוקשים בארץ, ראינו אנשים מכל העולם!

IMG_20171014_103146IMG_20171014_103238IMG_20171014_104632

IMG_20171014_111221

ואי אפשר בלי קצת פרצופים…

IMG-20171014-WA0012

וכל הדבר הזה מוקף בנוף מדברי משגע!

IMG_20171014_165742

ואחרי כל ההיסטוריה חזרנו להשתכשך ולהתרענן בבריכה

IMG_20171017_084443IMG_20171013_124345

בערב, הייתה פעילות נחמדה של חידות מעץ באכסנייה, הילדים בנו ובנו מגדל לגובה וזה היה ממש מרשים!

IMG-20171013-WA0011

כמובן שברגע שהמגדל קרס נרשמה דרמת על אבל הכל נרגע בסוף…

יצאנו להסתובב קצת בטיילת המלונות של עין בוקק. זו הייתה קפיצה קטנה לשנות השמונים. עברו יותר מ-30 שנים וכמעט כלום לא השתנה שם. וואו, מוזר

IMG_20171013_203002_177זה מה שקיקי בחר לקינוח. הפעם זרמתי… הוא ליקק אותה יומיים עד שנכנסנו הביתה והוא התייאש וזרק אותה לפח. ניצחון קטן לי ולרופאת שיניים

החגים נגמרו! חוזרים לשגרה! כמה חיכיתי לה ורציתי שתגיע! אז למה עכשיו אני מתבאסת שאין חופש עוד הרבה זמן?…

נתראה בפוסט הבא!

אגב, כבר נרשמתם למייל? השארתם תגובה תומכת? קדימה, מחכה לכם!, נשיקות

מוזיאון תל אביב

אז במסגרת שיטוטינו אחר פעילויות בחופש החלטנו לדגום את מוזיאון תל אביב. קודם כל מה הוא לא– הוא לא מוזיאון ישראל. בתור ירושלמית לשעבר ביליתי במוזיאון הזה די הרבה וכמו שהזכרתי בפוסט הזה הוא אהוב עלינו מאוד. אז מוזיאון תל אביב שונה ממנו. מאוד.

עכשיו מה הוא כן– אז יש חנייה! אמנם בתשלום אבל קרובה מאוד, בחניון הצמוד וזה הרבה בת"א… והוא גם ממוזג, עם הרבה מקום לרוץ לילדים והרבה אמנות מגוונת. התחלנו בתערוכה הזו לילדים שהייתה מצומצמת עד דלה אבל היה חול קינטי! ויצירה! אז העברנו שם שעה רגועה. אגב, את העגלות אי אפשר להכניס פנימה, בתערוכה לילדים, כן, הגיוני, אההממ…

IMG_20170804_111714

IMG-20170804-WA0003

משם עברנו לכמה אוספים מעניינים. אמנות מודרנית וגם יותר עתיקה. בהתחלה הילדים התעניינו, ניסיתי להסביר מעט (מהמעט שאני יודעת!) ודווקא זרמו. אני יכולה להעביר שם שעות אבל הם כמובן מיצו די מהר. חדר המיניאטורות התגלה כהצלחה מסחררת ממש! הם עברו בחושך בין חלון לחלון שבחוכמה רבה ממוצבים נמוך ככה שהילדים יכולים להציץ, והתלהבו בקולי קולות: "איזו צלחת חמודה!" "איזה כסא חמוד!" וגם- "איזו חרב קטנטנה ומתוקה!", אוקיי…

IMG_20170804_121357IMG_20170804_120835IMG_20170804_120806IMG_20170804_121718

את האמנות המופשטת היה קצת קשה להסביר והמשפט- "מה אתה מרגיש כשאתה מסתכל על זה?" קצת מיצה את עצמו. בעיקר כשאתה עומד מול קנבס כחול. כולו. בלי הסבר. קשה!

אז עשינו וויש מהיר ונפרדנו מהמוזיאון. אגב, בתור חובבת קניות, גם החנות של המוזיאון לא כ"כ מפתה לעומת חנויות במוזיאונים אחרים… אבל זה דווקא לטובה

משם המשכנו להופעה בנמל יפו (בימי שישי יש הופעות חינם!) ואח"כ לאכול ארוחת ערב בשוק הפשפשים. ואז חזרנו הביתה עייפים ומותשים מאוד!

IMG_20170804_181015

עד מתי אוגוסט 2017?…

נ.ב

בתוך כל הכאוס הזה רציתי בכל זאת להתייחס לאורי ב-טו' באב. קצת יחס לשותף הבאמת מושלם שלי (טפו טפו טפו, חמסוש)

אז הכנו לו נשיקות קטנטנות (ז"א אני זילפתי והילדים בהו מהופנטים), צינצנו והוספנו מדבקה, ועכשיו יש לו במשרד נשיקות מתוקות לזמנים של געגוע אלינו

IMG_20170807_171957_778IMG_20170807_181747_812

זהו לבינתיים, צ'או ותחזיקו מעמד!! ספטמבר מעבר לפינה…