הלוואי והיינו מהמשפחות האלה שיש להן מסורות ארוכות שנים ומפנקות:
בקיץ אנחנו נופשים במלדיביים
בסתיו אנחנו חייבים קצת ניו יורק לנשמה
ובחורף?? אין חורף בלי איזה חופשת סקי ספורטיבית ומפנקת באנדורה
אבל
אנחנו לא
אולי כשנהיה גדולים
אבל איכשהו, גם ככה נוצרה מן מסורת
של חופשת קיץ וחופשת חורף משפחתיות
זה לא יוצא תמיד
וכמובן מתחשב בתקציב שנע בין מוגבל למאוד מוגבל
אבל זה תמיד משאיר חוויות משפחתיות מיוחדות כל כך, ומה יותר חשוב מליצור חוויות טובות לילדים שלנו?
אנחנו אוהבים לנסוע בסביבות האביב לחופשה בדרום. המדבר אהוב עליי במיוחד. יש משהו כל כך שליו בנוף הקדמוני הזה שכמעט לא משתנה…
לחגוג את חג פסח במדבר זה פשוט משתלב מכל הבחינות- במזג האויר המושלם שמאפשר טיול רגלי וטבילה במעיינות קרירים, בשקט המרגיע שנותן הפוגה מהיומיום הרועש שלנו וכמובן- מה יותר טוב מפגישה עם גמל במדבר כשקוראים על בני ישראל שיצאו ממצרים? (דיינו!)
בחורף אנחנו אוהבים להצפין, לראות את הירוק במלוא תפארתו
להרגיש באירופה עם הערפל הכבד והכבישים המתפתלים של הגולן
להתכרבל יחד מול נופים מושלגים (טוב, קצת נסחפתי…)
זה לרוב חופשה מרוכזת של לילה או שניים, במקומות לא מפוארים שקרובים לטבע ומכבדים אותו ונותנים לנו ליצור זכרונות משפחתיים נעימים, מרגשים, מפתיעים ותמיד מאוד מצחיקים
אז ארזנו את עצמנו ונסענו לחופשה שהוזמנה כבר מראש בצפון
היעד- מושב שאר ישוב לצורכי לינה
טיולים מסביב ברמת אינטנסיביות בינונית עד נמוכה
משך בזמן- שלושה ימים בסופשבוע
המטרה- מפגש בלתי אמצעי עם שלג Aka הר החרמון מבלי לעמוד בפקק 4 שעות בכניסה להר (ספוילר- לא הצלחנו להימנע מהפקק)
וכך יצאנו לדרך
הילדים הגדולים היו מאושרים מהעובדה שהם מפסידים יומיים של לימודים
אורי שמח תמיד לראות את נופי הצפון
גוני שמח להיות עם המשפחה
ואני מתפללת חזק חזק שארזתי את כל מה שצריך
התחנה הראשונה- יוקנעם סיטי. קפה מארומה לנו ושוקו חם בתרמוס לילדים עם טיול רגלי קצרצר ביער יוקנעם כולל מפגש מרגש עם סבא יעקב שהצטרף בספונטניות
כן, אנחנו תאומי מכנסיים. יפה, לא?
ממשיכים לתחנה השנייה-
מקום הלינה- מושב שאר יישוב. כאמור, לא מפואר אבל בהחלט עונה על הצרכים ו- היי! יש גם גן שעשועים מעבר לכביש!
(עברנו קודם בבית הלל כי התבלבלנו, אז על הדרך הכנסנו גם ביקור ברפת המקומית)
קיבלתי המלצה מקומית לנסות את הפיצה בקיבוץ דפנה
כמה דקות נסיעה קצרצרות והגענו
גם גווינדין (ככה גוני קורא לו) רצה פיצה

מקום מדליק וטעים עם שפע דשא להשתוללויות. עצרנו בכולבו (מכולת, צרכנייה?) להצטיידות בכמה מצרכים ופינוקים
בלילה ניסינו לצפות בכוכבים עם הטלסקופ שינאי קיבל מתנה מתנה מסבתא כרמלה אבל לא הצלחנו להבין איך מפעילים אותו (עזרה מישהו? יש אסטרונום בקהל?)
ל
למחרת בבוקר ארזנו מוקדם מוקדם את עצמנו על ציודנו הכבד ויצאנו לחרמון
וויז מסר- שעה וחצי
הכביש פתוח, נוסעים חלק
ממשיכים
ממשיכים
תיכף מגיעים
פה חשדתי
הגענו לכביש העולה לחרמון, אההההה
נסיעה של שעה(!)
ובסיומה- לבן מכל עבר
הילדים היו בעננים- לא אשקר- גם הגדולים
ישר ניגשנו למלאכה- עמידה בעוד תור לעלייה לרכבל
בכל ספסל יכולים לשבת 2 אנשים
אנחנו חמישה
זה לא מתחלק (ניסיתי, באמת שניסיתי בכל מיני דרכים לחלק את זה)
מה עושים??
ינאי הגיבור מתנדב לשבת לבד
אני שואלת אותו שוב ושוב, מוודאה טוב טוב שהוא בטוח, שהוא מבין. הוא בשלו- אמא, הכל בסדר, אני אשב לבד
לב האמא שלי דופק מהר מהר
כל הנסיעה – יערי ואני מלפניו, אורי וגוני מאחוריו- בודקים איתו, אתה בסדר, הכל טוב?
והוא, כזה גיבור, מרגיע אותנו ומחייך
עולים ומטפסים ועוד- עד שמגיעים למעלה
קפואים ורועדים נכנסנו להתחמם ובנס גם מצאנו מקום לשבת
אחרי שהתחממנו מספיק מתחיל הכיף- שכרנו מזחלת קטנה ובתורות הילדים גלשו
הם כל כך נהנו שלא יכולנו לעצור אותם
חוץ מגוני שרצה רק על הידיים
אז אורי חזר איתו פנימה ותוך דקה, הוא פשוט נרדם, מתוק כמו תינוק
אחרי שהפכתי לקרחון
התחלפתי עם אורי
עוד קצת שלג
עוד נסיעה ברכבל
ניסיון לתמונה משפחתית
וכמובן התמונה המסורתית עם שילגי
(סיפרתי לילדים שגם כשאני הייתי ילדה הצטלמתי איתו! הם לא התרשמו במיוחד…)
עייפים ומרוצים זללנו ארוחה טעימה במג'דל שמס וכך תם לו היום השני.
למחרת בבוקר, קצת פחות מוקדם, ארזנו ונסענו לאגמון החולה
כבר זמן מה שאנחנו מתכננים לצפות בציפורים שם וסופסוף הסתדר לנו, ובול בעונת העגורים
הצטרפנו לסיור בעגלת מסתור- מומלץ ביותר!
בכלל, לאחרונה אני חובבת סיורים מודרכים מאשר לטייל לבד, לומדים ככה כל כך הרבה יותר!
ראינו המון עגורים
גם ברווזים, קורמורנים ואפילו נוטריה חמודה שבאה לבקר
השקפנו במשקפות, צילמנו מליון תמונות
קינחנו בקפה ומשהו מתוק מהמרקט החמוד (ממש! מזכיר את שרונה בתל אביב) באגמון
קפיצה קטנה לביקור אצל סבתא כרמלה ושאר המשפחה בדרך דרומה
וחזרנו הביתה Home sweet home
עייפים אך מרוצים (עם כביסה שלקח לי שבוע להתגבר עליה).
אז אולי גם לנו יש מסורת בהתהוות –
"בחורף? אנחנו לא מוותרים על חופשה משפחתית בצפון! אי אפשר להעביר את העונה בלי קצת שלג ועגורים…"
פיה אורבנית 