יומולדת 7 לצ'וצ'ו

לפני כשבע שנים הפכתי לאמא.

ליצור הזה, הנפלא. שהפך לילד כל כך מיוחד. הוא כמו קופסת פלאים. נוצצת מבחוץ, אתה חושב- וואו, איזו קופסא יפה! אבל אז פותחים ורואים הפתעה יותר יפה בפנים, ממשיכים ופותחים, ומגלים הפתעה עוד יותר יפה בפנים וככה הלאה.

והוא אח כזה טוב, אחיו הצעירים מעריצים אותו והוא נדיב אליהם (לרוב…).

אז רצינו לחגוג לו ככה שהוא באמת יהנה. אתם יודעים, כשהם פיצים אנחנו חוגגים להם בעיקר בשביל לציין לעצמנו שהם גדלו. ואז הם קצת גדלים ואנחנו חוגגים להם כמו שאנחנו חושבים שצריך וכדאי ועכשיו רציתי ממש להתחבר לראש שלו ולחגוג לו כמו שהוא רוצה, כמו שהוא היה בוחר לחגוג- רק בהפתעה!

אז זה התחיל במסורת שכבר התקבעה (אני אוהבת מסורות משפחתיות!). מכינים עוגה, בלונים ומתנות בלילה מראש ומשתדלים להתעורר קודם ולחגוג. אז כמובן שלא התעוררנו לפניו (אוף, הוא מתעורר ממש מוקדם!) אבל כששמענו אותו מתפעל ממה שהכנו ערב קודם, קפצנו מהמיטה וקמנו לחגוג ביחד.

IMG_20180207_063538

(כאן אני חייבת להכניס סיפור לא פשוט, זהירות- טריגר טרגדיה בעוגה. ניסיתי להכין לאסטרונאוט החובב שלי עוגת חלל כמו של שירה. זה היה נראה לי כמו עבודה קצת ארוכה אבל לא קשה או מסובכת מדי. הצלחתי להכין כדורים צבעוניים יפים, הצלחתי להכין בלילת שוקולד טעימה. הכל דפק כמו שעון. רק שאצלי אין דבר כזה שהכל עובר חלק. תמידדדדד בזמן אמת משהו מתפקשש. ואכן, לא איכזבתי. משום מה לא חישבתי נכון שעם בלילה של עוגה בינונית  ועוד מסה של כדורים *לא* כדאי להשתמש בתבנית הקטנה יותר. וכך, הבלילה גלשה לה, העוגה לא נאפתה מספיק באמצע, קרסה לתוך עצמה ובמקום חלל יצא לי חור שחור. מילא היה יוצא טעים, רק שילד יום ההולדת המנומס שלי אמר- אמא, לא בא לי, אבל אני לא רוצה להעליב אותך… כמובן שבאותו הרגע היא נארזה ונשלחה לעבודה של אורי. במשרד אוכלים הכל. וזהו. הבטחתי חגיגית לעצמי ולכל מי שהיה מוכן לשמוע שאני לא נכנסת יותר להרפתקאות האלה. מעכשיו, רק עוגות פשוטות בשבילי. מקסימום, מתפרעת קצת בקישוט- כמו שתראו תיכף. זאת אומרת- עד שאני אלמד ממש טוב איך להכין דברים כאלה. זאת אומרת- עד שהילדים יבקשו. זאת אומרת- עד היומולדת הבא… אני פשוט לא לומדת מטעויות!! ואגב- לא, לא טרחתי לצלם את הפיאסקו. אני משתדלת להדחיק כישלונות צורבים, לא לתעד אותם!)

IMG_20180207_063518IMG_20180207_063639IMG_20180207_063641

IMG_20180207_063643

אז באותו בוקר התפרענו כמיטב המסורת בשוקו עם מרשמלונים, בלוני הליום, עוגה ועוד קצת ממתקים. היו גם מתנות מכו-לם. וטקס פתיחת מתנות.

IMG_20180207_063908

החגיגה המשיכה שביום שישי ילד היומולדת היה צריך להביא לכיתה עוגת יומולדת. הפעם לא הגזמתי והלכתי על עוגה צנועה

IMG_20180208_200115

טוב, אולי קצת נסחפתי בקישוט… אפילו המורה אמרה שהבאנו עוגת חתונה! אבל מ'כפת לי. הצ'וצ'ו שמח והילדים בכיתה חיסלו אותה! אחד מהם אפילו אמר לו- "אמא שלך ממש שפית!"- יסססססס! הנה לך עוגת חלל מרגיזה!

ביום שבת כבר הגיע הזמן להפתעה הגדולה. התעוררנו וזללנו פנקייקים לפי בקשת ילד היומולדת. אחרי התארגנות זריזה ונסיעה שכללה רמזים שונים לאן נוסעים (עם הצלחה חלקית בניחושים) הגענו לפלייבוקס. האסטרונאוט שלי עמד להתעופף.

IMG-20180210-WA0032

אם זה נראה שהוא קצת בלחץ, אז אכן, הוא נכנס ללחץ. ואפילו התחרט לרגעים. אבל צוות המדריכים המיומן והכל כך נחמד שיש שם הצליחו לשכנע אותו. והוא היה המאושר באדם.

אז לובשים סרבל וקסדה (הוא פונק בקסדת מדריכים!)

IMG-20180210-WA0028

IMG-20180210-WA0029
והפרצופון הזה לא חשב פעמיים כמובן. הסתער על המשימה ברוח קרב ונחישות.

IMG-20180210-WA0045

IMG-20180210-WA0044
מחכים בנימוס לתורם…
IMG-20180210-WA0030
תיכף תיכף נכנסים לאקווריום

IMG-20180210-WA0008

והנה הוא עף!! וואו, איזה חוויה מדהימה. יש לי תחושה שהתרגשתי יותר מהם

IMG-20180210-WA0002IMG-20180210-WA0006IMG-20180210-WA0007IMG-20180210-WA0016

IMG_20180210_120713

בסוף גם מקבלים תעודה!

 

IMG-20180210-WA0013IMG-20180210-WA0000

והמתוקי הזה שהסתכל על אחיו בהערצה והשתאות!… הם ממש פלא בעיניו, ההצגה הכי טובה בעיר! הוא יכול להתבונן בהם שעות.

אח"כ המשכנו לקצת קפיצות בטרנד טרמפולינות הנוכחי

IMG_20180210_132738IMG_20180210_134721

IMG_20180210_132938

IMG_20180210_133910
אולי לא בחרתי לעצמי בגרביים הכי מתאימות לאירוע…

סורי על התמונות המטושטשות… אני באמת צריכה כבר להתקדם למצלמה יותר מצ'וכללת

וככה נגמר לו היום הארוך, מעייף ומרגש הזה. תמו חגיגות יום ההולדת. מי הבא בתור?…

יום בג'רוז

על אהבתי למוזיאון ישראל כבר כתבתי בפוסט הזה.

עברו כמה חודשים והגיע הזמן לביקור נוסף!

אז קפצנו לשם בשבוע שעבר. הגענו באמצע השבוע וידעתי שיהיה עמוס אבל וואו היה ממש עמוס… הגענו בסביבות 12 בצהריים. כבר בחנייה היה תור ונאלצנו להמתין בערך עשר דקות. לא כיף אבל גם לא נורא. ייאמר לזכותם שכל העסק מאוד מסודר. אחד יוצא ואחד נכנס ולא צריך להסתובב ולחפש חנייה בעצמך. העומס בפנים (אחרי שכבר נכנסים) לא ממש מורגש מפאת גודלו של המוזיאון. בסך הכל סביר. הכניסה באוגוסט חינם לילדים עד גיל 17 (יאיי!) ככה שמשלמים רק על מבוגרים.

התחלנו באגף הנוער בתערוכה החדשה של כלבים וחתולים

IMG_20170816_134329

פגשנו חבר מוכר ואהוב, מכירים?

IMG_20170816_134432

היוש שאול החתול!

והעברנו את הזמן בנעימים

IMG_20170816_142301

 

IMG_20170816_142244

 

IMG_20170816_141413

זה מתקן של חתולים אז רק טבעי ללכת כמו חתול ולילל על כל מי שעובר, לא?

IMG_20170816_141136

 

IMG_20170816_141116

 

IMG_20170816_140955

 

ויש גם קריצות למבוגרים!

המשכנו לחצר הקסומה לאכול, לנוח ולטפס

IMG-20170816-WA0008

(עם החולצה הצהובה, הנינג'ה)

ומשם עברנו להיכל הספר, שם הקרינו סרט נחמד על התקופה הקדומה שנקרא- מקדש אדם.

וככה עברו להם כמה שעות… כרגיל הספקנו מעט מאוד ממה שיש למוזיאון להציע – סדנאות מעניינות לילדים, תערוכות נוספות, יצירות, שעת סיפור ובכלל- הספרייה הנהדרת ועוד…

אז בטוח עוד נחזור בקרוב ואני אעדכן!

וכמה קטנות-

כבר מזמן שאורי רצה לקחת את הגדולים למשחק כדורסל, אבל זה תמיד בשעות מאוחרות מדי, יקר מדי או משולהב מדי. והנה השבוע, התקיים משחק הכנה של נבחרת ישראל נגד סלובניה, ביד אליהו, בשעה 16:00 הסבירה לחלוטין! אמנם הכרטיס לא זול- 55 שקלים וכו-לם משלמים אבל הזדמנות לא רעה.

אז התאבזרנו בהתאם

IMG-20170818-WA0016

התאמנו על קריאות אל-אל- ישראל

IMG-20170818-WA0000

IMG-20170818-WA0002

וכנראה שזה ממש עזר כי בניגוד למצופה- ניצחנו!!

IMG-20170818-WA0010

 

IMG-20170818-WA0003

החמודים שלי התרגשו, צעקו, התלהבו והאמת שבסוף הם קצת השתעממו אבל תכל'ס, חוויה…

עוד משהו מרגש קרה- קנינו תיק לבית ספר! אני בטוחה שאני יותר התרגשתי ממנו (אבל זה לא חדש…)

IMG-20170817-WA0006

הבכור שלי עולה לכיתה א'!!- אני סופר מתרגשת…

ולסיום- גם אתכם כבר מחרפן החופש? כי אצלנו שוברים שיאים של חירפון

IMG-20170815-WA0006

נו טוב, תיכף זה נגמר…

והשבוע אנחנו מצפינים להרפתקה חדשה- כל המשפחה יחד עולים צפונה לקיבוץ נווה איתן… אבל זה כבר לפוסט הבא

צ'או בינתיים!

 

מוזיאון תל אביב

אז במסגרת שיטוטינו אחר פעילויות בחופש החלטנו לדגום את מוזיאון תל אביב. קודם כל מה הוא לא– הוא לא מוזיאון ישראל. בתור ירושלמית לשעבר ביליתי במוזיאון הזה די הרבה וכמו שהזכרתי בפוסט הזה הוא אהוב עלינו מאוד. אז מוזיאון תל אביב שונה ממנו. מאוד.

עכשיו מה הוא כן– אז יש חנייה! אמנם בתשלום אבל קרובה מאוד, בחניון הצמוד וזה הרבה בת"א… והוא גם ממוזג, עם הרבה מקום לרוץ לילדים והרבה אמנות מגוונת. התחלנו בתערוכה הזו לילדים שהייתה מצומצמת עד דלה אבל היה חול קינטי! ויצירה! אז העברנו שם שעה רגועה. אגב, את העגלות אי אפשר להכניס פנימה, בתערוכה לילדים, כן, הגיוני, אההממ…

IMG_20170804_111714

IMG-20170804-WA0003

משם עברנו לכמה אוספים מעניינים. אמנות מודרנית וגם יותר עתיקה. בהתחלה הילדים התעניינו, ניסיתי להסביר מעט (מהמעט שאני יודעת!) ודווקא זרמו. אני יכולה להעביר שם שעות אבל הם כמובן מיצו די מהר. חדר המיניאטורות התגלה כהצלחה מסחררת ממש! הם עברו בחושך בין חלון לחלון שבחוכמה רבה ממוצבים נמוך ככה שהילדים יכולים להציץ, והתלהבו בקולי קולות: "איזו צלחת חמודה!" "איזה כסא חמוד!" וגם- "איזו חרב קטנטנה ומתוקה!", אוקיי…

IMG_20170804_121357IMG_20170804_120835IMG_20170804_120806IMG_20170804_121718

את האמנות המופשטת היה קצת קשה להסביר והמשפט- "מה אתה מרגיש כשאתה מסתכל על זה?" קצת מיצה את עצמו. בעיקר כשאתה עומד מול קנבס כחול. כולו. בלי הסבר. קשה!

אז עשינו וויש מהיר ונפרדנו מהמוזיאון. אגב, בתור חובבת קניות, גם החנות של המוזיאון לא כ"כ מפתה לעומת חנויות במוזיאונים אחרים… אבל זה דווקא לטובה

משם המשכנו להופעה בנמל יפו (בימי שישי יש הופעות חינם!) ואח"כ לאכול ארוחת ערב בשוק הפשפשים. ואז חזרנו הביתה עייפים ומותשים מאוד!

IMG_20170804_181015

עד מתי אוגוסט 2017?…

נ.ב

בתוך כל הכאוס הזה רציתי בכל זאת להתייחס לאורי ב-טו' באב. קצת יחס לשותף הבאמת מושלם שלי (טפו טפו טפו, חמסוש)

אז הכנו לו נשיקות קטנטנות (ז"א אני זילפתי והילדים בהו מהופנטים), צינצנו והוספנו מדבקה, ועכשיו יש לו במשרד נשיקות מתוקות לזמנים של געגוע אלינו

IMG_20170807_171957_778IMG_20170807_181747_812

זהו לבינתיים, צ'או ותחזיקו מעמד!! ספטמבר מעבר לפינה…