קוטפים ונהנים

איזה כיף זה לקטוף פרי ולאכול אותו טרי מהעץ

זה כל כך טבעי, אפילו אינסטנקטיבי

לשמחתי יותר ויותר עיריות השכילו להתחיל לשתול עצי פרי ברחובותיהן, במקום או בנוסף לעצי נוי. ראו למשל את פרוייקט "נא להתכבד" שהוא מיזם חברתי התומך ברעיון הזה.

למה לא בעצם? למה שלא נוכל לטייל לנו ברחוב, לקטוף תפוח עסיסי ולתת ביס בשזיף בשרני?

ואם כבר משקיעים בעצים- שותלים, מדשנים, משקים, למה שלא נרוויח מזה? שלא לדבר על הבריאות, החינוך לאכילת פירות והתרומה לבטחון התזונתי של הקהילה

אז לצערי עוד אין כזה פרוייקט למיטב ידיעתי בעיר מגוריי

אבל לקטוף זה עדיין ממש כיף!

אז במסגרת טיולי הקיץ הקצרצרים שלנו, ארזנו את הילדים ונסענו צפונה

היעד- קטיף דובדבנים ביער אודם!

בדרך עוברים אצל סבתא כרמלה למלא את הבטן והלב ולעשות סיפתח לפרי הכל כך מדהים הזה

מה יש בו בדובדבן?

בינינו, יש פירות טעימים ממנו (מנגו! ליצ'י!)

אבל הוא כזה יפיוף! וכיפי לאכילה, וסקסי!

אי אפשר לעמוד בפניו!

אחרי סבתא המשכנו צפונה. הפעם ניסינו את אנ"א שלומי. האכסניות האלו לא מאכזבות. מבחינתי זה ממש גילוי. תמיד נקיות ומטופחות, המון מרחב להשתוללות, אפילו ארוחת בוקר בסיסית אך מספיקה בהחלט ובמחירים כל כך נוחים! מומלץ בחום.

אחרי התמקמות קצרה פנינו לאכול ארוחת ערב בנהריה עיר האורות. תשמעו, נהריה לא פראיירית. עם טיילת בחוף ים מהמם, שקיעה מושלמת ולא מעט אפשרויות לאכול- אופציה לא רעה לצפוניים!

למחרת בבוקר יצאנו בזריזות למנה העיקרית של הטיול.

אין ספק שהיה עמוס אבל יש כל כך הרבה עצים והמון פרי כך שהסתדרנו…

ניתן לתמונות לדבר…

קטפנו ואכלנו, אכלנו וקטפנו עד שכאבה הבטן. בדרך חזרה הביתה כבר תיכננו מה נכין עם הדובדבנים. אני רציתי להכין ליקר דובדבנים. בתור ילדה שקראה את "האסופית" פעם או פעמיים (או עשרים…) תמיד דמיינתי איך יהיה להכין ולטעום משקה ביתי מתוק, אדמדם ואלכוהולי. אז המתכון די פשוט אבל ההכנה לוקחת חודשיים… אז נתאזר בסבלנות ונחכה לראות מה ייצא. מבטיחה לעדכן!

כשהסברתי ליערי שהמשקה יהיה אלכוהולי ולכן לא מיועד לילדים הוא כל כך התאכזב!

"אבל רציתי לשתות ממנו אמא!" מיד הסכמתי לתת לו טעימה כשהמשקה יהיה מוכן.

אבל הוא לא התרצה- "לא רציתי טעימה, רציתי כוס גדולה אמא!"

הממממ… את מה שסגרנו בינינו אשאיר בינינו…

ואז עלה הרעיון להכין פאי דובדבנים. זה כמובן נשמע מאוד אקזוטי לילדים. וואו פאי! כאילו יצאנו מאיזו סדרה אמריקאית ונכנסנו לאיזה דיינר שכונתי…

אוקיי, פאי

האמת, יצא טעים!

וממה שנשאר מהבצק הכנתי רוגלך עם קרמל מלוח שהבאתי מפריז. איך תמיד השאריות יוצאות הכי טעימות והילדים עפים על זה…

עונת הדובדבנים כבר נגמרה

אבל עכשיו מתחילה עונת הפטל ותות העץ הקצרצרה! יאמייי

ואולי יגיע יום שבו נצא לרחוב ונוכל להושיט יד ולתפוס קלמנטינה נוטפת עסיס…

צ'או בינתיים!

המשכורת הראשונה שלי

מה חסר להם בחיים- לילדים שלנו?

צעצועים עד בלי סוף, ספרים כיד המלך, אוכלים בחוץ, נוסעים לטיולים (כולל חו"ל בגיל המוקדם של 3 חודשים!)

פינוקים מכל עבר

אני אמנם מנסה לשמור עליהם מכל ה"טוב" הזה, שילמדו מהי עבודה קשה ויעריכו, אבל בואו, זה העולם שלנו היום.

ואם אני לא אפנק, לא חסרות סבתות, דודות, חגים וימי הולדת שיפנקו אותם במקום.

למרות כל ההקדמה הזו, ינאי החליט שהוא רוצה להקים דוכן ולמכור משהו.

זה לא היה בשביל הכסף, בטח לא בעיקר.

הוא רצה להוכיח משהו, כנראה לעצמו- שהוא יכול.

הוא רצה לעשות משהו שונה, הרפתקני, מיוחד ולהצליח בעצמו.

אז לפני כמה שבועות הוא הודיע לי שהוא רוצה להקים דוכן ולמכור משהו.

אין בעיה- עניתי, קח מחברת ותתחיל לתכנן.

להפתעתי, הוא אכן לקח מחברת והתחיל לכתוב- מה הוא ימכור, בכמה, מה הוא צריך להכין וכו'

מסודר ומאורגן- בכל זאת, הבן שלי…

בתימחור קצת עזרתי, היה צריך להוריד אותו לקרקע בעניין המחירים.

בכל זאת, מדובר בדוכן בגן הפלסטיק, לא בחנות גורמה מפונפנת…

וכך, הוחלט על הכל- הדוכן ימכור לימונדה ועוגיות חמאה.

ערב קודם הכנו עוגיות. אני על הבצק וינאי עם קריצת הצורות. הוא החליט ללכת על חותכני סנאי ושבלול והאמת- בצדק.

הם היו הצלחה מסחררת

ינאי דאג להכין ארגז עם כל הנדרש, הכין שלטים צבעוניים ומזמינים עם תמחור הסחורה ודאג להכל עד הפרט האחרון- מפיות לקונים כמה עוגיות (היה מבצע לוהט- עוגיה אחת בשני שקלים ושלוש עוגיות בחמישה שקלים!)

וכך, ביום שישי לאחר סיום הלימודים הגענו לאסוף אותו מבית הספר.

כל המצרכים לדוכן (לפי בקשתו ורשימותיו) היו באוטו.

הוא היה נרגש על גבול העצבני (איזה שיקוף של אמא שלו בשעת לחץ…) ובריצה התחיל לסדר את הדברים.

כשהדוכן היה מוכן ומסודר הוא נרגע לרגע ומיד נלחץ שוב- אמא, מה יקרה אם לא יבואו ילדים לקנות?

בניגוד לבדרך כלל- אורי היה פסימי ואני אופטימית.

ידעתי שיהיה בסדר והרגעתי את ינאי. אורי לעומת זאת חשש שלא יהיו קונים וניסה להכין אותו לגרוע מכל- לא נורא אם לא יקנו, העיקר שניסית…

ראשונות להגיע היו כמובן החברות שלי שגייסתי מבעוד מועד על ילדיהן וחבריהם.

הן נעמדו בתור וקנו.

ינאי היה מאושר.

אבל הגל נרגע, הדוכן התרוקן ושוב צפו הדאגות – אמא, לא יבואו עוד ילדים?

אחרי כמה דקות הגיעו ילדים נוספים סקרנים- חלקם ביקשו עוגיות ולימונדה וינאי עמד בפרץ והסביר- זה למכירה, תצטרכו להביא כסף.

ואכן, רובם חזרו עם כמה שקלים שקוששו מהוריהם.

ושוב הדוכן התרוקן, ושוב התמלא

ילדים קטנטנים, הורים סקרנים, חברים וזרים- כולם התעניינו, חייכו, הביעו התפעלות מינאי וקנו בכמה שקלים משהו טעים וחיוך מאושר של ילד.

בסוף, היו אלו הילדים הגדולים שהשתלטו על שארית העוגיות וחיסלו אותן.

וכך, אחרי שעה וחצי הכל נמכר!

הלימונדה הייתה הצלחה מסחררת ביום חם שכזה ונגמרה ראשונה,

העוגיות היו טעימות וילדים רבים חזרו לקנות עוד ועוד לנשנוש,

וינאי היה בעננים

אמא! הצלחתי! הכל נמכר! ותראי כמה כסף יש לי!

ואכן, בקופת איקאה הקטנה שלו היו 130 שקלים והוא היה כל כך גאה בעצמו

קיפלנו את הדוכן וחזרנו הביתה כשינאי לא מצליח להירגע מההישג הצנוע אבל כל כך משמעותי עבורו.

עוד באותו רגע הוא החליט שבכסף הזה הוא רוצה לפנק את המשפחה שלו ולקחת אותנו למסעדה לאכול ארוחת ערב שבת על חשבונו- נדיב שכזה!

בערב, במסעדה, הוא הזמין מנה (פסטה ברוטב עגבניות, אלא מה) וגם קינוח וביקש חשבון בעצמו וגם הסביר למלצר (שהייתה לו סבלנות לשמוע!) שהוא בעצמו משלם את החשבון עם הכסף שהרוויח לגמרי לבד.

ו

כמה שמח הוא היה להניח את כל השטרות והמטבעות על השולחן ולהרגיש זה שמשלם חשבון פעם ראשונה

מה המסקנה?

כן, יש לילדנו הכל מבחינה חומרית אבל תחושת ההישג, ההעצמה הזו, להצליח לבד- זה פרייסלס…

צ'או בינתיים!

מורן

חופש גדול 2018- אנחנו מתחילים!

עבודה, בית, חברים

אני מאוד עסוקה לאחרונה

אבל הנה, לאט לאט נשרו מאיתנו המסגרות והקייטנות והאפטר קייטנות והפוסט קייטנות והגיע הרגע האמיתי-הילדים בחופש!

תכל'ס, אני אוהבת את החופש הגדול- אין לחץ מסגרות, אין דד ליינים לבי"ס או לגן ואין דרישות. אמנם כולם מתחרפנים אבל לפחות עושים את זה בצ'יל וביחד!

אז בלי תוכנית מסודרת אבל עם שיר בלב התחלנו לסקור את האטרקציות הקיימות:

הדרישה כרגיל בחודשים האלו היא- משהו שיעניין קטן וגדול (טווח גילאים של כמעט שנתיים, כמעט שש, שבע וחצי), במזגן או בילוי רטוב.

אז ההמלצה הקבועה שלי כרגיל היא מוזיאון ישראל. הוא גדול, הוא ממוזג, הוא מעניין ותמיד יש משהו חדש! אה, וילדים חינם באוגוסט, כבר אמרתי שזה כדאי?

אז באגף הילדים והנוער יש תערוכה חדשה בנושא של תקשורת- הילדים עפו על זה

20180804_132455

כל מיני תצוגות של וידאו, מול מצלמה

ופה למטה- רוקדים עם הצל של עצמם

20180804_135310

20180804_135305

לובשים יחד סוודר, איך זה מרגיש להיות בעל שני ראשים?

20180804_134125

ואיך אפשר בלי תמונה על רקע הקיר האהוב עליי?

20180804_14062620180804_140611

עוד מוזיאון שהספקנו לדגום היה מוזיאון הטבע החדש בתל אביב. הוא ממש חדש ורק נפתח ועדיין בהרצה. אצלי הילדים משוגעים על חיות- כל הילדים כאלו לא? ולראות את כל הפוחלצים האלו ממש עניין אותם! יערי כל כך אוהב חיות- הוא בהתחלה ממש כעס ואמר- למה היה צריך להרוג את כל החיות האלו רק כדי לשים אותם במוזיאון מטופש?? הוא התרצה אחרי הסבר כמובן אבל איזה לב רחב יש לילדון הזה…

IMG-20180809-WA0026

IMG-20180809-WA0025
תראו את הפרצופון הזה!

יש גם סרטונים מעניינים

IMG-20180809-WA0020

IMG-20180809-WA0023
זה  אמיתי! בעעעעע

IMG-20180809-WA0022IMG-20180809-WA0018IMG-20180809-WA0024

כל כך הרבה פרפרים- פשוט מהמם!

וגם זה קרה לאחרונה-

גונגון כל כך גדל, הוא רוצה לעשות הכל כמו האחים הגדולים שלו. גם לאכול פסטה. אז הוא "קצת" מתלכלך… אבל כך כך מתוק!

20180807_16092820180807_160937

20180807_160930

והאם לגיטימי לאוכל שעועית ירוקה לארוחת בוקר? אני שואלת- למה לא?…

20180805_071121

ועדכון אחרון בגזרת התחביבים. מזמן לא העלתי תמונה של עבודה שלי ברקמת איקסים. אולי בגלל שלא סיימתי עד עכשיו…זה לקח המון זמן, לא כי זה מסובך אלא כי אני לא התפנתי. ועוד יכולתי להמשיך להתעסק עם זה עוד אבל החלטתי- better done than perfect!

וזה ניתן במתנה לחברה טובה למשרד הביתי שלה. הכי כיף להכין מתנות.

20180803_141027 (1)

הרעיון לרקמה הבאה כבר מוכן…

זהו לבינתיים…

יש עוד סקירות בקנה, החופש רק מתחיל… ושיהיה לנו בהצלחה חה חה חה!

מים מים בירושלים

אני ירושלמית.

מלידה, ובדם. זה כבר לא ישתנה גם אם היו שנים שניסיתי לברוח מזה וממנה. אמנם אני כבר שנים לא גרה בעיר אבל חוזרת אליה (ואל ההורים) די הרבה. היו פה הרבה פוסטים על מקומות שכדאי לבקר בירושלים. אחד מהם זה גן החיות התנ"כי. אמנם אני לא חובבת גדולה של חיות בכלובים אבל איכשהו שם זה יותר נבלע לי. החיות נראות מטופלות, אזורי המחיה נראים מותtnho ובגדול נראה שמפנקים אותם. ההורים שלי גרים ממש קרוב ואנחנו מרבים לבקר שם.

כבר זמן מה שיש שמועות על פתיחת אקווריום בגן החיות. ואכן, המקום נפתח. מביקור זריז באתר הבנתי שצריך להזמין מקומות מראש. הרבה מראש… וכל פעם שהסתכלתי- לא היו מקומות פנויים בזמנים שנוחים לנו. עד שקרה נס. בת דודתי האהובה הציעה לי שנלך יחד. היא כבר מצאה כרטיסים למרבה ההפתעה. מיהרתי להיכנס לאתר והופ!- קניתי את 4 הכרטיסים האחרונים! יש!!

וככה מצאנו את עצמנו נוסעים לשם בבוקר שמשי. המקום שייך לגן החיות אבל לא במרחק הליכה ממנו. נכנסים לחנייה וממשיכים ישר כמה דקות. תקשיבו, וואו.

מושקע, מעניין, לימודי וחוויתי. אצלנו הילדים (ואני!) התלהבו פלוס פלוס. גם הסיור הנלווה המודרך ע"י מדריכה מקסימה היה מעשיר ואיכותי.

הנה כמה תמונות-

IMG_20180302_130415
ג'ון ג'ון מגלה את סוד המצולות
IMG_20180302_130657
עוקבים אחרי הכריש (הפיצי! היחיד! בינתיים…)
IMG_20180302_132610
אנושי, אנושי מדי… (או שפשוט ראיתי יותר מדי "נמו")
IMG_20180302_132628
סוגי מדוזות. מאחורי הזכוכית הן פתאום נראות מעניינות ויפות
IMG_20180302_132829
עוד מדוזה. היא פצפונת! ונראית כמו תכשיט
IMG_20180302_133033
בוהים בשקט הזה
IMG_20180302_133509
ומתפננים
IMG_20180302_134121
וכמו בגן החיות התנ"כי גם כאן יש גומחות שניתן לזחול לתוכן ולהרגיש מבפנים. הילדים משתגעים על זה!
IMG-20180302-WA0024
זאת התמונה היחידה שלא אני צילמתי אלא אתי בתדודה האהובה שלי. רואים שהיא יותר מוכשרת. ואני גם צריכה להחליף טלפון דחוף. ויפה שעה אחת קודם…
IMG_20180302_131500
מלא מלא נמו קטנים. הם מקסימים!

IMG_20180302_142844

התמונה האחרונה צולמה בחוץ. המקום בגדול סגור וחשוך- קחו בחשבון. זה מעצים את תחושת המסתורין… בחוץ יש מדשאה גדולה ונעימה ומורדות של דשא להוציא אנרגיה ולהתגלגל. יש גם בריכת דגי קוי כמיטב המסורת במקומות מסוג זה. ואת הפסל המהמם הזה של סוס ים- אחת החיות האהובות עליי. אז אפשר לעשות פיקניק קטן לפני או אחרי החוויה.

מומלץ!

צ'או לבינתיים…

עכביש, אסטרונאוט ותרנגולת נכנסו לבר

מדצמבר אני יושבת על הילדים. נו, למה אתם רוצים להתחפש? התשובות נעות בין המצאות הזויות (למכונית מירוץ!) לבין שינוי דעתם כל שתי דקות.

הסברתי, הדגמתי, הפצרתי- אם אתם רוצים שאזמין לכם צריך לבחור עכשיו! ללא הועיל. הילדים לא היו בעניין של לבחור, והזמן עבר…

כמה שבועות לפני- כבר מאוחר מדי להזמין מחו"ל- ולאחר אינסוף חיפושים באתרי תחפושות, התחילה להתגבש החלטה.

צ'וצ'ו רצה לשחזר הצלחה וחלום- להתחפש שוב לאסטרונאוט (אולי בהשפעת יום ההולדת שלו). אוקיי, סביר. את רוב התחפושת יש, נצטרך ליצור רק את בלוני החמצן שעל הגב.

אבל קיקי החליט לאתגר אותי וממש ממש ממש רצה עכביש. אהההמממ… טוב, נחפש. אז אקצר לכם- אין לקנות תחפושות עכביש מוכנות. האם אאכזב את המרכזי שלי? לעולם לא! יצאתי להרפתקה. ראיתי איזה הדרכה (בספרדית!) בפינטרסט, עליה הסתמכתי. רק מה, את החומר ממנו מכינים את רגלי העכביש- אין להשיג בארץ. לך תמציא את הגלגל. אורי אמר לי- עזבי את זה, אל תדאגי, זה יבוא לך. אמר וצדק. ההארה לא איחרה לבוא, צמר שחור בעובי משוגע ובתוכו מושחל חוט נחושת עבה אך גמיש מטמבוריה ומלופף בחוט תיל דק ו- וואלה! אחרי כמה שעות עבודה, היה לנו את זה!

לא עפה על עצמי בד"כ אבל זה יצא מטורף וגרר התפעלות של ילד העכביש עצמו וכל מי שראה אותו.

את בייבי גון פינקתי בתחפושת המסורתית שעברה כבר מאח לאח ועכשיו לעוד אח- הקוריצה המתוקה.

אז קדימה- תמונות!

נתחיל עם איש החלל המתוק

‏‏IMG_20180224_110056 - עותק

IMG_20180224_105747
"אמא תראי, אני לוחץ על הכפתור!"

IMG_20180227_073639

‏‏IMG_20180227_075133 (2) - עותק
עם משלוח המנות על חלל

העכבישון המתוקון

IMG_20180224_105833‏‏IMG_20180224_105846 - עותק‏‏IMG_20180224_110111 - עותק‏‏IMG_20180227_073315 - עותק

ולסיום התרנגול יפת כרבולת

‏‏IMG_20180227_072926 - עותק‏‏IMG_20180227_072929 - עותק‏‏IMG_20180227_082706 - עותק

וכמובן שהיה גם אפטר פורים. שם כבר התחפושות היו יותר קז'ואליות…

זה התחיל בביקורת של צ'וצ'ו האמיץ אצל רופא השיניים (זה התור שהיה פנוי! בפורים!) והמשיך בפלסטוש כמובן

‏‏IMG_20180301_081933 - עותק
המבט הקריפי…
IMG_20180301_092325
נינג'ה ודינוזאור נהנים משוקו ומאפה בשמש החמימה
‏‏IMG_20180301_083350 - עותק
בביקור אצל רופא השיניים (והוא היה גיבור!)

‏‏IMG_20180301_110134 - עותק‏‏IMG_20180301_110138 - עותק‏‏IMG_20180301_110227 - עותק

 

וזהו להפעם!

כבר התרעתי ששנה הבאה כל התחפושות קנויות. מעניין כמה זמן ייקח לי לשנות את דעתי הפעם…

חגשמח!

יומולדת 7 לצ'וצ'ו

לפני כשבע שנים הפכתי לאמא.

ליצור הזה, הנפלא. שהפך לילד כל כך מיוחד. הוא כמו קופסת פלאים. נוצצת מבחוץ, אתה חושב- וואו, איזו קופסא יפה! אבל אז פותחים ורואים הפתעה יותר יפה בפנים, ממשיכים ופותחים, ומגלים הפתעה עוד יותר יפה בפנים וככה הלאה.

והוא אח כזה טוב, אחיו הצעירים מעריצים אותו והוא נדיב אליהם (לרוב…).

אז רצינו לחגוג לו ככה שהוא באמת יהנה. אתם יודעים, כשהם פיצים אנחנו חוגגים להם בעיקר בשביל לציין לעצמנו שהם גדלו. ואז הם קצת גדלים ואנחנו חוגגים להם כמו שאנחנו חושבים שצריך וכדאי ועכשיו רציתי ממש להתחבר לראש שלו ולחגוג לו כמו שהוא רוצה, כמו שהוא היה בוחר לחגוג- רק בהפתעה!

אז זה התחיל במסורת שכבר התקבעה (אני אוהבת מסורות משפחתיות!). מכינים עוגה, בלונים ומתנות בלילה מראש ומשתדלים להתעורר קודם ולחגוג. אז כמובן שלא התעוררנו לפניו (אוף, הוא מתעורר ממש מוקדם!) אבל כששמענו אותו מתפעל ממה שהכנו ערב קודם, קפצנו מהמיטה וקמנו לחגוג ביחד.

IMG_20180207_063538

(כאן אני חייבת להכניס סיפור לא פשוט, זהירות- טריגר טרגדיה בעוגה. ניסיתי להכין לאסטרונאוט החובב שלי עוגת חלל כמו של שירה. זה היה נראה לי כמו עבודה קצת ארוכה אבל לא קשה או מסובכת מדי. הצלחתי להכין כדורים צבעוניים יפים, הצלחתי להכין בלילת שוקולד טעימה. הכל דפק כמו שעון. רק שאצלי אין דבר כזה שהכל עובר חלק. תמידדדדד בזמן אמת משהו מתפקשש. ואכן, לא איכזבתי. משום מה לא חישבתי נכון שעם בלילה של עוגה בינונית  ועוד מסה של כדורים *לא* כדאי להשתמש בתבנית הקטנה יותר. וכך, הבלילה גלשה לה, העוגה לא נאפתה מספיק באמצע, קרסה לתוך עצמה ובמקום חלל יצא לי חור שחור. מילא היה יוצא טעים, רק שילד יום ההולדת המנומס שלי אמר- אמא, לא בא לי, אבל אני לא רוצה להעליב אותך… כמובן שבאותו הרגע היא נארזה ונשלחה לעבודה של אורי. במשרד אוכלים הכל. וזהו. הבטחתי חגיגית לעצמי ולכל מי שהיה מוכן לשמוע שאני לא נכנסת יותר להרפתקאות האלה. מעכשיו, רק עוגות פשוטות בשבילי. מקסימום, מתפרעת קצת בקישוט- כמו שתראו תיכף. זאת אומרת- עד שאני אלמד ממש טוב איך להכין דברים כאלה. זאת אומרת- עד שהילדים יבקשו. זאת אומרת- עד היומולדת הבא… אני פשוט לא לומדת מטעויות!! ואגב- לא, לא טרחתי לצלם את הפיאסקו. אני משתדלת להדחיק כישלונות צורבים, לא לתעד אותם!)

IMG_20180207_063518IMG_20180207_063639IMG_20180207_063641

IMG_20180207_063643

אז באותו בוקר התפרענו כמיטב המסורת בשוקו עם מרשמלונים, בלוני הליום, עוגה ועוד קצת ממתקים. היו גם מתנות מכו-לם. וטקס פתיחת מתנות.

IMG_20180207_063908

החגיגה המשיכה שביום שישי ילד היומולדת היה צריך להביא לכיתה עוגת יומולדת. הפעם לא הגזמתי והלכתי על עוגה צנועה

IMG_20180208_200115

טוב, אולי קצת נסחפתי בקישוט… אפילו המורה אמרה שהבאנו עוגת חתונה! אבל מ'כפת לי. הצ'וצ'ו שמח והילדים בכיתה חיסלו אותה! אחד מהם אפילו אמר לו- "אמא שלך ממש שפית!"- יסססססס! הנה לך עוגת חלל מרגיזה!

ביום שבת כבר הגיע הזמן להפתעה הגדולה. התעוררנו וזללנו פנקייקים לפי בקשת ילד היומולדת. אחרי התארגנות זריזה ונסיעה שכללה רמזים שונים לאן נוסעים (עם הצלחה חלקית בניחושים) הגענו לפלייבוקס. האסטרונאוט שלי עמד להתעופף.

IMG-20180210-WA0032

אם זה נראה שהוא קצת בלחץ, אז אכן, הוא נכנס ללחץ. ואפילו התחרט לרגעים. אבל צוות המדריכים המיומן והכל כך נחמד שיש שם הצליחו לשכנע אותו. והוא היה המאושר באדם.

אז לובשים סרבל וקסדה (הוא פונק בקסדת מדריכים!)

IMG-20180210-WA0028

IMG-20180210-WA0029
והפרצופון הזה לא חשב פעמיים כמובן. הסתער על המשימה ברוח קרב ונחישות.

IMG-20180210-WA0045

IMG-20180210-WA0044
מחכים בנימוס לתורם…
IMG-20180210-WA0030
תיכף תיכף נכנסים לאקווריום

IMG-20180210-WA0008

והנה הוא עף!! וואו, איזה חוויה מדהימה. יש לי תחושה שהתרגשתי יותר מהם

IMG-20180210-WA0002IMG-20180210-WA0006IMG-20180210-WA0007IMG-20180210-WA0016

IMG_20180210_120713

בסוף גם מקבלים תעודה!

 

IMG-20180210-WA0013IMG-20180210-WA0000

והמתוקי הזה שהסתכל על אחיו בהערצה והשתאות!… הם ממש פלא בעיניו, ההצגה הכי טובה בעיר! הוא יכול להתבונן בהם שעות.

אח"כ המשכנו לקצת קפיצות בטרנד טרמפולינות הנוכחי

IMG_20180210_132738IMG_20180210_134721

IMG_20180210_132938

IMG_20180210_133910
אולי לא בחרתי לעצמי בגרביים הכי מתאימות לאירוע…

סורי על התמונות המטושטשות… אני באמת צריכה כבר להתקדם למצלמה יותר מצ'וכללת

וככה נגמר לו היום הארוך, מעייף ומרגש הזה. תמו חגיגות יום ההולדת. מי הבא בתור?…

בסוכות תטיילו שבעת ימים…

הרבה זמן לא שיתפתי כי הייתי עסוקה בחיים עצמם: עבודה, בית והחיים שבאמצע. כל כך הרבה אנחנו עושים אבל שום דבר חשוב, קצת חבל…

הנה הגיע סוכות ואיתו הרבה חופש לילדים ועל כן- זמן לטיול. הסתיו זה הזמן המושלם ביותר לטיול! לא חם מדי ולא קר מדי והימים עוד ארוכים (יחסית) ואין מקום מושלם יותר בזמן הזה מאשר לצאת אל המדבר.

כמה בראשיתי, קדמוני, רחב ועוצמתי הוא המדבר. גם מי שלא מחבב אותו נשאר מולו חסר מילים. שקיעה או זריחה במדבר- יש דבר שיותר מחבר אותנו לטבע מזה?…

IMG_20171013_143432_709

כל ההקדמה הזו אבל תכלס כשהזמנתי את המקום בו ישנו היה קיץ חם ומיוזע ומי חשב על זה בכלל, זה פשוט התאריך היחיד שהיה פנוי… חיחיחי

IMG_20171014_165804

אז ארזנו את הילדים ונסענו למצדה. ישנו באכסניית אנ"א מצדה שהשם "אכסניה" עושה לה עוול. אמנם לא מפואר אבל תנאים מעולים. אנחנו ממש לא מפונקים ובשבילנו זה היה נהדר. יש בריכה מקסימה (עם נוף למדבר!) וארוחת בוקר (עם נוף למדבר!) ומרפסת נעימה (עם נוף למדבר!) בקיצור, כל מה שצריך.

IMG_20171013_143548_328

הכי טוב שזה צמוד לאתר מצדה ככה שבבוקר קמנו באיזי, אכלנו והגענו למצדה לפני ההמונים. לא הייתי שם שנים, תשמעו, המקום אימפריה! עם מוזיאון מגניב, סרטון מעניין ורכבל חדיש. הילדים התעניינו בסיפור ממש! ניסינו לספר באופן יותר מרוכך אבל זה סיפור די קשה. איכשהו, זה זרם…

IMG_20171014_094352

IMG_20171014_112319

היה חם אבל הייתה רוח נעימה ויכולנו להסתובב בכיף. לאט לאט הצטרפו המוני תיירים, מסתבר שזה אחד האתרים המבוקשים בארץ, ראינו אנשים מכל העולם!

IMG_20171014_103146IMG_20171014_103238IMG_20171014_104632

IMG_20171014_111221

ואי אפשר בלי קצת פרצופים…

IMG-20171014-WA0012

וכל הדבר הזה מוקף בנוף מדברי משגע!

IMG_20171014_165742

ואחרי כל ההיסטוריה חזרנו להשתכשך ולהתרענן בבריכה

IMG_20171017_084443IMG_20171013_124345

בערב, הייתה פעילות נחמדה של חידות מעץ באכסנייה, הילדים בנו ובנו מגדל לגובה וזה היה ממש מרשים!

IMG-20171013-WA0011

כמובן שברגע שהמגדל קרס נרשמה דרמת על אבל הכל נרגע בסוף…

יצאנו להסתובב קצת בטיילת המלונות של עין בוקק. זו הייתה קפיצה קטנה לשנות השמונים. עברו יותר מ-30 שנים וכמעט כלום לא השתנה שם. וואו, מוזר

IMG_20171013_203002_177זה מה שקיקי בחר לקינוח. הפעם זרמתי… הוא ליקק אותה יומיים עד שנכנסנו הביתה והוא התייאש וזרק אותה לפח. ניצחון קטן לי ולרופאת שיניים

החגים נגמרו! חוזרים לשגרה! כמה חיכיתי לה ורציתי שתגיע! אז למה עכשיו אני מתבאסת שאין חופש עוד הרבה זמן?…

נתראה בפוסט הבא!

אגב, כבר נרשמתם למייל? השארתם תגובה תומכת? קדימה, מחכה לכם!, נשיקות

מה אנחנו קוראים בימים אלו?

ספרים הן אחת האהבות הראשונות שלי. תולעת ספרים היה כינוי נפוץ בשבילי מאז ומתמיד. אפילו הייתה לי אפיזודה של עבודה בחנות ספרים לפני הגיוס- כל היום ישבתי וקראתי- זה היה גן עדן. וכשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה נפגשתי עם ספרי ילדים (במסגרת הרצאה של ביבליותרפיה) שוב, הפעם כמבוגרת וזאת הייתה התאהבות טוטאלית. ללכת לחנות ספרים- זה כמו חנות ממתקים! בא לי כזה וכזה וכזה, ואיזה יפה זה, ואיזה מתוק זה וכזה עוד לא היה לי, בקיצור, אני חוטפת מכל הבא ליד וממש מתקשה להתאפק.

בעוד סטימצקי וצומת ספרים הם כמובן החנויות הראשיות שאני פוגשת, הרי שהממתקים השווים באמת זה החנויות הקטנות והפרטיות- הן ממש אוצר. יש כמה כאלו בסביבתי האהובה עליי היא "מילתא" ברח' יעקב ברחובות. וואו, לונה פארק.

כל ההקדמה הזו בשביל להגיע לדבר האמיתי- פוסט המלצות!

מן הסתם יש לנו המוני ספרי ילדים, את חלקם בוודאי כולם מכירים- קלאסיקות כמו- תירס חם, הבית של יעל, שמוליקיפוד. וגם קלאסיקות חדשות כמו כל ספרי רינת הופר- שבלול בצנצנת, איילת מטיילת, חנן הגנן ספרים חמודים של אמי רובינגר- חתול גדול חתול קטן, פשפש מתלבש, האו עד עשר, יש גם את ספרי טרופותי, מכשפה על מטאטא ועוד..

אבל בפוסט הזה אני רוצה להתרכז בכמה ספרים לאו דווקא מאוד מוכרים, שהילדים שלי (וגם אני…) עפים עליהם לאחרונה. אז נתחיל-

סדרת באר שפע של המאיירת רוטראוט סוזאנה ברנר. ארבעה ספרים לפי העונות. ספר ללא מלל אבל עם איורים מטריפים. הספרים שזורים זה בזה וניתן לראות התפתחות מעונה לעונה וגם בתוך כל ספר רואים את הדמויות עוברות מדף לדף ומתפתחות. מאחורי כל דמות יש סיפור והפרטים בלתי נגמרים. הילדים שלי משוגעים על הספר ואוהבים לגלות בו כל פעם משהו חדש. זה ממש ספר מגיל כלום ועד כל גיל- פשוט קסם. אגב, משיטוטי ברשת גיליתי שיש גם ספרים בלילה ומושלגים ועוד כל מיני, אחכה לתרגום או שפשוט אתייאש ואקפוץ לגרמניה לקנות את המקור!

IMG_20170926_120047
הספרים כבר מרוטים מרוב קריאה- ככה יודעים מתי ספר מוצלח!

נמשיך בעוד סדרה מוצלחת שבטוח כבר פגשתם מזמן ושכחתם ממנה. את אסטריד לינדגרן כולם מכירים מ"בילבי" (שעוד יופיע בהמשך) אבל היא גם כתבה את הספרים הדוקומנטריים האלו בשיתוף עם הצלמת חנה ריבקין-בריק. למיטב ידיעתי כל הסיפורים נכונים לחלוטין ולחשוב שהילדות האלו בטח היום כבר אימהות או אפילו סבתות! כל ספר מתמקד בסיפור של ילדה אחת, באזור המיוחד בו היא מתגוררת ובמסורות שלהם. הספרים תורגמו ע"י לאה גולדברג ואני שמרתי להם חסד נעורים. הקסם של התרבות הרחוקה והלא מוכרת לא פג וגם הילדים שלי מתעניינים ביותר. הספרים בשחור לבן ואל תתפלאו למצוא ביטויים לא כל כך פולטיקלי קורקטי כיום- זו בכל זאת תקופה אחרת אבל בעיניי זה רק יותר משמר את הקסם הזה… אני אגב הכי אוהבת את אלה קרי הילדה מלפלנד, ברצינות, יש לה אייל משלה!

IMG_20170926_120251

את הספר הבא פגשנו קודם בסדרה ביוטיוב שהילדים מאוד אהבו- ג'ורג' הסקרן. הם ראו את זה באנגלית, לא יודעת כמה הבינו אבל ממש השתגעו על הקוף החמוד הזה. מצאתי את הספרים האלו שלמעשה הם קובץ סיפורים קצרים על ג'ורג' שמסתבך בכל דבר אפשרי. קראנו אותם אינספור פעמים. הבנים תמיד יבחרו את הספרים האלו לקחת איתם כשנוסעים לאנשהו וצ'וצ'ו אפילו בחר שנתיים רצופות לספר סיפור מהספר בגן במסגרת כוכב נולד שהם עושים בגן לקראת סוף שנה (הוא מספר מקסים, עם כל התיאטרליות, רואים שהוא הבן שלי!). זה מסוג הספרים שנכנסים לחיים באופן כזה שכשחווים איזושהי חוויה בחיים האמיתיים ישר נזכרים בסיפור, כמו למשל, כשהיינו במפעל שוקולד וכל הזמן נזכרנו איך גם ג'ורג' היה במפעל והילדים שאלו אם יש להם שוקולד בננה כמו שג'ורג' הכי אוהב אבל לא היה…!

IMG_20170926_120103
הזנת כיתוב

בהמשך לסדרת באר שפע, מצאתי משהו בפורמט דומה ישראלי. ספר יחסית חדש של המאיירת המוכרת רחלי שלו. זה מיד הפך להיות הספר שאותו אני נותנת מתנה לכל מי שיש לו יומולדת באותו חודש! גם כאן יש דמויות שעוברות תהליך לאורך הספר. נחמד ביותר לגלות מקומות מוכרים כמו ירושלים, אילת וכאלו. חמוד ומקסים ונאיבי הצורה הכי טובה שיכולה להיות (כזה שמראה כמה טובים החיים יכולים להיות). מקווה שיהיו עוד בסדרה! ובונוס- בסוף יש דפי צביעה חביבים.

IMG_20170926_120142
הזנת כיתוב

הבא זה ספר שצ'וצ'ו קיבל ליום ההולדת שלו מתנה מחברה שמבינה עניין. אכן, אחד הספרים המצחיקים. קראנו אותו ברצף משהו כמו חודש (!) כתב אותו בי. ג'י, נובאק שהוא בכלל שחקן וגם במקרה יהודי (אין על ההומור שלנו…) לא נעשה לכם ספוילר רק נגיד שהוא יוצא דופן, מצחיק וכייפי. אחד המוצלחים!

IMG_20170926_120233
הזנת כיתוב

אנחנו חוזרים לאסטריד לינדגרן והקלאסיקה "בילבי" בז'אנר של קומיקס! מצאתי את הספר המתוק הזה בחנות "מילתא" שכבר סיפרתי עליה ולא יכולתי להשאיר אותו שם. כבר מזמן רציתי  להכיר לילדים עוד סגנונות של ספרים והנה הזדמנות להכיר להם קומיקס!

IMG_20170926_120211
הזנת כיתוב

סיפורים קצרצרים ומצחיקים מתוך בועת נוסטלגיה נאיבית. מקסים, כבר אמרתי?

img_20170926_1202171.jpg
הזנת כיתוב

אמנם אני מגדלת רק בנים אבל העצמה נשית זה דבר שחשוב לי ביותר. גם את הבנים שלנו צריך ללמד שבנות יכולות הכל, בדיוק כמוהם. לשמחתי הם לגמרי יודעים את זה וממש אהבו את הספר הבא שקראנו שוב ושוב ושוב… יש הרבה ספרים שמראים לנו איך זה הקטן הצליח להתגבר ולהצליח כמו גדול אבל הספר הזה מוצלח במיוחד. הוא כל כך נחרש הילדים ממש מצטטים אותו מילה במילה!

IMG_20170926_120536
הזנת כיתוב

המלצה אחרונה להפעם הוא ספר חדש וטרי. נכתב ע"י גיל חובב שהוא אחד האנשים השנונים ביותר שיש. אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלו שאפילו את ספרי המתכונים שלו הייתי קוראת בשקיקה (גם בלי להכין את המתכונים…) הספר הזה הוא מחוץ לקופסא, צריך לבוא בראש פתוח. יש כאן המון קריצות למבוגרים, לספרים שונים ובכלל למציאות שלנו. אני לא הפסקתי לצחוק כשקראתי אותו לילדים בפעם הראשונה, הילדים לא הבינו מה קרה לי… יש לי הרגשה שזה יהפוך לספר המתנה הקבועה שאני נותנת לימי הולדת…

IMG_20170926_120113
הזנת כיתוב

אלו ההמלצות להפעם. מה אתם אומרים? חידשתי לכם? תיישמו את ההמלצות?

המלצה אחרונה לקינוח היא מתחום המטבח. אני התחלתי לשתות קפה בגיל 29. כן, כן, עד אז שתיתי תה. גם לא נס קפה, גם לא הפוך, גם לא לאטה. כלום. ואז התחלתי, לאט אבל בטוח. מאוד חלש ועם הרבה סוכר. ולאט לאט זה התאזן, התחלתי להינות מזה, ממש. זה הפך להיות רגע של פינוק! ואני משקיעה בעצמי! אז יש לי מקינטה כבר שנים ואני קונה קפה מגורען בחנות מתמחה ולכן כשנתקלתי בתוצר קפה החדש הזה הייתי חייבת לנסות!

זה נקרא cold brow משמע חליטת קפה. זה קפה שנחלט במים קרים(!) ושותים אותו כקפה קר- הגיוני בקיץ שלנו. יש המון מתכונים ברשת אבל תכלס זה הכי פשוט. להשרות קפה מגורען גס במים קרים 12 שעות במקרר. ולסנן. ועכשיו יש לכם תמצית קפה משובח זמין במקרר. רק להוסיף סוכר, חלב וקרח לטעמכם ו- ואלה! יאמיייי

IMG_20170923_142506
הזנת כיתוב

עד כאן להפעם… אגב, ראיתם שאפשר להירשם לקבלת מייל כל פעם שיש פוסט חדש? תירשמו! זה כדאי!

צ'או!

ספטמבר מון אמור

הילדים בשגעת, הבית בטרפת, אני מחכה לאורי שיגיע מהעבודה כדי שאוכל להישכב על הספה באפיסת כוחות

חם, חם ועוד קצת חם. אחרי כמה חודשים של למידה, הילדים הפנימו את התלונות שלי וכשאנו מסתובבים בחוץ הם מדווחים- איזה חום! אש! זה כמו לבה! אני נמס, אני שלולית, אני רוצה חורף… טוב, לפחות אי אפשר לומר שהם לא מקשיבים לי…

אז עדיין חם אש לבה רותחת אבל לפחות הגענו בשעה טובה למסגרות

המצאי:

אחד לכיתה א' (הבכור! זה מרגש!)

אחד לגן חובה (המממ… נניח שמרגש קצת)

אחד תינוקי למעון (הקטן! זה מרגש! אבל בצורה כזו עצובה וחוששת…)

אז כמובן צריך לחגוג את סיום החופש ואצלנו בבית חגיגה= מזון, רצוי מסוג קינוחי

IMG_20170831_185012

 

IMG_20170831_185447

ואז הגיע הרגע הגדול- קמנו מוקדם, התארגנו ובעיקר הצטלמנו (עד שלילדים נמאס- נו אמא דייייי!)

IMG_20170901_071821
בינתיים מבסוט…
IMG_20170901_071833
התמונה המסורתית מאחור כמובן
IMG_20170901_073222
BFF

IMG_20170901_073239

 

IMG_20170901_073540

 

IMG_20170901_075128
פה התרגשתי…
IMG_20170906_110704
תשורה קטנה למורה/גננת/מטפלת

IMG_20170831_215726

קופסת האוכל. אני בסופר התלהבות על זה. מדובר בילד מאוד בררן… איזה אתגר! להכין לו משהו שיהיה טעים לו וגם בריא ומגוון ויצטלם טוב (לא באמת נו…). אז עד עכשיו אני עוד ממש משקיעה וחושבת מה להכין ומצליחה להפתיע אותו לטובה. כמה זמן אתם נותנים לי עד שיימאס לי? שבוע? חודש? מבטיחה לעדכן!

שתהיה שנה מוצלחת לכל הקטנטנים והגדולדולים שמתחילים !

לצוד מעיינות

וואו, כמה זמן לא כתבתי

להלן רשימת התירוצים:

אוגוסט

כביסה

מליון תמונות- ממה מתחילים?

אז כדי לא לפספס, נחזור אחורה בזמן לחופש הגדול (רק בדמיון, לא להיבהל). במקום לצאת לעוד חופשה קונבנציונלית (כי כאלה אנחנו, נון-קונפורמיסטים) החלטנו, בפעם לראשונה, לעשות חילופי בתים.

משפחה חמודה תבוא להתגורר אצלנו ברחובות (למה להם? לא ברור…) ואנחנו נתגורר אצלם בקיבוץ נווה איתן. אתם בטח תוהים איפה זה…  יפה, זה בעמק המעיינות. נכון נשמע פסטורלי? מדמיינים את עמק המומינים? רגוע ושליו? אז כזה, רק בחום גיהינום.

אז ארזנו את עצמנו, השתדלנו להשאיר בית מסודר ונעים והצפנו לאזור בית שאן.

הגענו, התמקמנו, הזענו ומה אז? אז הבנו שאם לא יהיו פה כמה מעיינות מהר מהר נהפוך לפיתה. וככה יצא, שבמשך שבוע שלם קמנו בבוקר ויצאנו לצוד מעיינות. הסברנו לילדים שהמעיינות הם קטנים ונסתרים, אין דרך מסודרת, צריך קצת לנחש, לגשש, לסמוך על האינטואיציה כדי למצוא מעיין שכזה. ואם מצאנו? או, עכשיו מתחיל הכיף. הילדים קופצים למים ברעש וצלצולים. צורחים כי קר להם וכי כיף להם, רוצים לצאת ואז שוב להיכנס, לא רוצים לצאת בכלל עד שהם הופכים לדגים. אבא אורי משתף פעולה, זורק אותם לכל עבר, גבוה במים, משחק בהשפרצות ובאופן כללי נהנה כמעט כמוהם. תינוקי קטני מזיע בחוץ, מתפלש באדמה הבוצית, נכנס לטבילה במים ונהנה מאוד ואז יוצא ונרדם מאושר. ואמא מורן? מתרוצצת בחוץ, כן, אני ממש רוצה להיכנס! רק שנייה אני מארגנת, הנה אני באה, טובלת בוהן במים, וואה!!! זה קפוא! כן, כן, כבר נכנסת רק קצת מתרגלת… ועוד ועוד. בסוף נכנסת, קצת נחרדת (מהדגים במים- כן חמודים זה בסך הכל דגים קטנטנים, אהההה! משהו נגע בי!! יוצאת בהיסטריה) קצת נגעלת מהבוץ והלכלוך אבל הכי- נדהמת מהיופי. מעיינות באמצע אוגוסט- אתם הדבר!

להלן קצת תמונות (טוב, הרבה…) מכל מיני מעיינות שונים. אגב, באינסטגרם שלי יש את שמות המעיינות ככה שניתן למצוא בוויז כתוב ליד כל תמונת מעיין!

IMG_20170823_131513
הגוזל טובל

IMG_20170823_124752

IMG-20170825-WA0004
גם אמא במים!
IMG_20170823_130431
מתכונן…
IMG_20170823_130424
מוכן…

.

IMG_20170823_130432
קופץ!
IMG_20170822_131047
פרצופון כזה מתוק!
IMG-20170826-WA0005
בגני חוגה. מסודר, נעים ולמרבה הפתעה היה גם ממש לא עמוס!
IMG_20170824_110621
כן, יש פה ילד שקופץ, לא, הוא לא שלי (לשמחתי!), כן, זה מפחיד ביותר!
IMG_20170824_105714
מי טורקיז מדהימים בעין הנצי"ב

IMG_20170824_105757

 

IMG_20170821_122503
רואים את הלב? ואיך שהוא משתקף בצל? יצא מצחיק…
IMG-20170825-WA0011
וזאת הבריכה בקיבוץ בו התארחנו.

 

IMG_20170822_114258
חולקים במבה, חה חה חה…
IMG_20170826_120609 (1)
השניים האלה! דומים וכל כך שונים

IMG_20170826_120613 (1)

 

IMG_20170826_120615 (1)

 

IMG_20170826_120621 (1)
הפרצוף של קטני!

לאור הפיכתנו לטובלים רשמיים להלן מסקנותיי בהשוואה בין בריכה למעיין:

בבריכה המים צלולים ולכן ניתן לראות אם יש דגים, ולא, אין אף פעם דגים (לדיון נכנסים גם ראשנים, אצות, בוץ ומיני דברים בלתי מזוהים)

לבריכה ניתן להיכנס ולצאת בצורה פשוטה ועצמאית. בלי לטפס על אבן, ליפול על סלע או להשתכשך בבוץ

ליד הבריכה יימצא צל. באופן מסודר. ודשא. וכסאות. באופן מסודר כבר אמרתי?

בבריכה יש מציל!

אתה הולך לבריכה בידיעה שהיא תהיה שם. היא לא התייבשה פתאום, לא מצאת אותה, נתקע לך האוטו על השביל הלא מסודר בדרך אליה

אז למה בכל זאת מעיין?

וואו, זאת חוויה אחרת לגמרי!

במעיין אין כלור, יש מים כל כך נעימים. לפעמים הם צלולים, לפעמים עכורים אבל תמיד הרבה יותר נעימים הבריכה. אתה יכול להישאר עוד ועוד במים ולא נורא אם תבלע קצת מים בזמן ההשתוללות וכשתצא לא תריח את הריח הזה מהגוף שלך (כלור לא יורד גם במקלחת!)

במעיין יש הרפתקה! נמצא את המעיין? יהיו שם עוד אנשים? הוא יהיה עמוק? נקי? מוצל? נעים? מליון שאלות שמכניסות עניין ודרמה! מה יותר כיף מלצאת לטיול שאתה לא יודע איך ייגמר, קצת עניין בחיים!

ולסיום- ההרגשה הזו של טבילה. היא מזככת. אתה מתחבר לטבע וזה כל כך נעים וטבעי. הילדים השתוללו מהנאה. הם פחדו להיכנס, קפאו מהזרמים הקרים, התחממו בשמש וגם סתם ככה צפו להם בהנאה גמורה מסתכלים על כל החיים האלו שיש במקום בו יש מים. עצים, בעלי חיים, שמיים.

עוד דברים שעשינו בסביבה-

כחובבי טיולי לילה כמו בפוסט הזה ביקרנו בגן גורו בשעה מאוחרת יחסית. הגענו בשש והעברנו שעתיים בנעימים עד לסגירת הגן בשעה שמונה. היה נעים, לא עמוס ומעניין גם

IMG_20170823_180520
מדגימים קפיצת קנגורו

IMG_20170823_185302

IMG_20170823_185446 (1)
מאכילים את הקנגורו
IMG_20170823_185457 (1)
יש מי שמאכיל וקצת (מאוד) נגעל…
IMG_20170823_185752 (1)
קרוב קרוב
IMG_20170823_185516
הילד הזה כל כך אוהב בעלי חיים…
IMG-20170826-WA0004
זה כבר אורי מצלם אותי מצלמת… מטא-צילום!
IMG_20170823_190354
הקנגורו הזה היה כל כך מצחיק, הוא שכב שם כמו איזה גבר שמתפנן לו על החוף…
IMG_20170823_191725
והיו גם מלא תוכים יפייפיים. כאן יש שלושה ואנחנו דמיינו שהם מתווכחים ביניהם- למה אתה תמיד לוקח לי את התפוח? למה את תמיד מאשימה אותי? את כזאת קשקשנית! זה היה מאוד מצחיק…
IMG_20170823_191709
כאן התוכי ממש מנג'ס לתוכית (מסקנה שלי, כן?)

והיה גם ביקור בקיבוץ ה-הו כה מטופח ונעים- שדה אליהו. ביקרנו את חברה שלי חני, למדנו יחד באוניברסיטה. זה היה כל כך מזמן שמאז התרחבנו לעוד שני מבוגרים (הבעלים) ועוד שמונה (!) ילדים. זה היה ממש מפגש פסגה בו סגרנו פערים (אנחנו) וטעמנו קצת מחיי הקיבוץ כולל הצגה לילדים (היה היסטרי!), ביקור בבריכה ושתי ארוחות בחדר האוכל!

IMG_20170824_130955 (1)
להצגה קראו "הברווזון השונה" שזה בול כמו "הברווזון המכוער" רק בלי להעליב, חחח…
IMG_20170824_144154
כמעט כל הילדים… הספקנו גם לראות סרט!

החיים בקיבוץ נראים ממש מפתים! אולי לא מושלמים אבל בהחלט עושה חשק!
היה כיף ממש חנצ', תודה!

ולסיום, אכלנו ארוחת ערב במסעדת שף ממש טובה באזור בשם אילו'ש ברמת צבי, היה יאמי…

IMG_20170825_181440

חזרנו הביתה אחרי שבוע שלם של חופשה משותפת לעוד כמה ימים של חופש בלתי נגמר…

אבל גם זה נגמר ובקרוב מאוד (אני מקווה) פוסט בעניין זה!

יאיי ספטמבר! עוד שנייה שוב חופש! חחח…

נשיקות!