מה אנחנו קוראים בימים אלו?

ספרים הן אחת האהבות הראשונות שלי. תולעת ספרים היה כינוי נפוץ בשבילי מאז ומתמיד. אפילו הייתה לי אפיזודה של עבודה בחנות ספרים לפני הגיוס- כל היום ישבתי וקראתי- זה היה גן עדן. וכשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה נפגשתי עם ספרי ילדים (במסגרת הרצאה של ביבליותרפיה) שוב, הפעם כמבוגרת וזאת הייתה התאהבות טוטאלית. ללכת לחנות ספרים- זה כמו חנות ממתקים! בא לי כזה וכזה וכזה, ואיזה יפה זה, ואיזה מתוק זה וכזה עוד לא היה לי, בקיצור, אני חוטפת מכל הבא ליד וממש מתקשה להתאפק.

בעוד סטימצקי וצומת ספרים הם כמובן החנויות הראשיות שאני פוגשת, הרי שהממתקים השווים באמת זה החנויות הקטנות והפרטיות- הן ממש אוצר. יש כמה כאלו בסביבתי האהובה עליי היא "מילתא" ברח' יעקב ברחובות. וואו, לונה פארק.

כל ההקדמה הזו בשביל להגיע לדבר האמיתי- פוסט המלצות!

מן הסתם יש לנו המוני ספרי ילדים, את חלקם בוודאי כולם מכירים- קלאסיקות כמו- תירס חם, הבית של יעל, שמוליקיפוד. וגם קלאסיקות חדשות כמו כל ספרי רינת הופר- שבלול בצנצנת, איילת מטיילת, חנן הגנן ספרים חמודים של אמי רובינגר- חתול גדול חתול קטן, פשפש מתלבש, האו עד עשר, יש גם את ספרי טרופותי, מכשפה על מטאטא ועוד..

אבל בפוסט הזה אני רוצה להתרכז בכמה ספרים לאו דווקא מאוד מוכרים, שהילדים שלי (וגם אני…) עפים עליהם לאחרונה. אז נתחיל-

סדרת באר שפע של המאיירת רוטראוט סוזאנה ברנר. ארבעה ספרים לפי העונות. ספר ללא מלל אבל עם איורים מטריפים. הספרים שזורים זה בזה וניתן לראות התפתחות מעונה לעונה וגם בתוך כל ספר רואים את הדמויות עוברות מדף לדף ומתפתחות. מאחורי כל דמות יש סיפור והפרטים בלתי נגמרים. הילדים שלי משוגעים על הספר ואוהבים לגלות בו כל פעם משהו חדש. זה ממש ספר מגיל כלום ועד כל גיל- פשוט קסם. אגב, משיטוטי ברשת גיליתי שיש גם ספרים בלילה ומושלגים ועוד כל מיני, אחכה לתרגום או שפשוט אתייאש ואקפוץ לגרמניה לקנות את המקור!

IMG_20170926_120047
הספרים כבר מרוטים מרוב קריאה- ככה יודעים מתי ספר מוצלח!

נמשיך בעוד סדרה מוצלחת שבטוח כבר פגשתם מזמן ושכחתם ממנה. את אסטריד לינדגרן כולם מכירים מ"בילבי" (שעוד יופיע בהמשך) אבל היא גם כתבה את הספרים הדוקומנטריים האלו בשיתוף עם הצלמת חנה ריבקין-בריק. למיטב ידיעתי כל הסיפורים נכונים לחלוטין ולחשוב שהילדות האלו בטח היום כבר אימהות או אפילו סבתות! כל ספר מתמקד בסיפור של ילדה אחת, באזור המיוחד בו היא מתגוררת ובמסורות שלהם. הספרים תורגמו ע"י לאה גולדברג ואני שמרתי להם חסד נעורים. הקסם של התרבות הרחוקה והלא מוכרת לא פג וגם הילדים שלי מתעניינים ביותר. הספרים בשחור לבן ואל תתפלאו למצוא ביטויים לא כל כך פולטיקלי קורקטי כיום- זו בכל זאת תקופה אחרת אבל בעיניי זה רק יותר משמר את הקסם הזה… אני אגב הכי אוהבת את אלה קרי הילדה מלפלנד, ברצינות, יש לה אייל משלה!

IMG_20170926_120251

את הספר הבא פגשנו קודם בסדרה ביוטיוב שהילדים מאוד אהבו- ג'ורג' הסקרן. הם ראו את זה באנגלית, לא יודעת כמה הבינו אבל ממש השתגעו על הקוף החמוד הזה. מצאתי את הספרים האלו שלמעשה הם קובץ סיפורים קצרים על ג'ורג' שמסתבך בכל דבר אפשרי. קראנו אותם אינספור פעמים. הבנים תמיד יבחרו את הספרים האלו לקחת איתם כשנוסעים לאנשהו וצ'וצ'ו אפילו בחר שנתיים רצופות לספר סיפור מהספר בגן במסגרת כוכב נולד שהם עושים בגן לקראת סוף שנה (הוא מספר מקסים, עם כל התיאטרליות, רואים שהוא הבן שלי!). זה מסוג הספרים שנכנסים לחיים באופן כזה שכשחווים איזושהי חוויה בחיים האמיתיים ישר נזכרים בסיפור, כמו למשל, כשהיינו במפעל שוקולד וכל הזמן נזכרנו איך גם ג'ורג' היה במפעל והילדים שאלו אם יש להם שוקולד בננה כמו שג'ורג' הכי אוהב אבל לא היה…!

IMG_20170926_120103
הזנת כיתוב

בהמשך לסדרת באר שפע, מצאתי משהו בפורמט דומה ישראלי. ספר יחסית חדש של המאיירת המוכרת רחלי שלו. זה מיד הפך להיות הספר שאותו אני נותנת מתנה לכל מי שיש לו יומולדת באותו חודש! גם כאן יש דמויות שעוברות תהליך לאורך הספר. נחמד ביותר לגלות מקומות מוכרים כמו ירושלים, אילת וכאלו. חמוד ומקסים ונאיבי הצורה הכי טובה שיכולה להיות (כזה שמראה כמה טובים החיים יכולים להיות). מקווה שיהיו עוד בסדרה! ובונוס- בסוף יש דפי צביעה חביבים.

IMG_20170926_120142
הזנת כיתוב

הבא זה ספר שצ'וצ'ו קיבל ליום ההולדת שלו מתנה מחברה שמבינה עניין. אכן, אחד הספרים המצחיקים. קראנו אותו ברצף משהו כמו חודש (!) כתב אותו בי. ג'י, נובאק שהוא בכלל שחקן וגם במקרה יהודי (אין על ההומור שלנו…) לא נעשה לכם ספוילר רק נגיד שהוא יוצא דופן, מצחיק וכייפי. אחד המוצלחים!

IMG_20170926_120233
הזנת כיתוב

אנחנו חוזרים לאסטריד לינדגרן והקלאסיקה "בילבי" בז'אנר של קומיקס! מצאתי את הספר המתוק הזה בחנות "מילתא" שכבר סיפרתי עליה ולא יכולתי להשאיר אותו שם. כבר מזמן רציתי  להכיר לילדים עוד סגנונות של ספרים והנה הזדמנות להכיר להם קומיקס!

IMG_20170926_120211
הזנת כיתוב

סיפורים קצרצרים ומצחיקים מתוך בועת נוסטלגיה נאיבית. מקסים, כבר אמרתי?

img_20170926_1202171.jpg
הזנת כיתוב

אמנם אני מגדלת רק בנים אבל העצמה נשית זה דבר שחשוב לי ביותר. גם את הבנים שלנו צריך ללמד שבנות יכולות הכל, בדיוק כמוהם. לשמחתי הם לגמרי יודעים את זה וממש אהבו את הספר הבא שקראנו שוב ושוב ושוב… יש הרבה ספרים שמראים לנו איך זה הקטן הצליח להתגבר ולהצליח כמו גדול אבל הספר הזה מוצלח במיוחד. הוא כל כך נחרש הילדים ממש מצטטים אותו מילה במילה!

IMG_20170926_120536
הזנת כיתוב

המלצה אחרונה להפעם הוא ספר חדש וטרי. נכתב ע"י גיל חובב שהוא אחד האנשים השנונים ביותר שיש. אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלו שאפילו את ספרי המתכונים שלו הייתי קוראת בשקיקה (גם בלי להכין את המתכונים…) הספר הזה הוא מחוץ לקופסא, צריך לבוא בראש פתוח. יש כאן המון קריצות למבוגרים, לספרים שונים ובכלל למציאות שלנו. אני לא הפסקתי לצחוק כשקראתי אותו לילדים בפעם הראשונה, הילדים לא הבינו מה קרה לי… יש לי הרגשה שזה יהפוך לספר המתנה הקבועה שאני נותנת לימי הולדת…

IMG_20170926_120113
הזנת כיתוב

אלו ההמלצות להפעם. מה אתם אומרים? חידשתי לכם? תיישמו את ההמלצות?

המלצה אחרונה לקינוח היא מתחום המטבח. אני התחלתי לשתות קפה בגיל 29. כן, כן, עד אז שתיתי תה. גם לא נס קפה, גם לא הפוך, גם לא לאטה. כלום. ואז התחלתי, לאט אבל בטוח. מאוד חלש ועם הרבה סוכר. ולאט לאט זה התאזן, התחלתי להינות מזה, ממש. זה הפך להיות רגע של פינוק! ואני משקיעה בעצמי! אז יש לי מקינטה כבר שנים ואני קונה קפה מגורען בחנות מתמחה ולכן כשנתקלתי בתוצר קפה החדש הזה הייתי חייבת לנסות!

זה נקרא cold brow משמע חליטת קפה. זה קפה שנחלט במים קרים(!) ושותים אותו כקפה קר- הגיוני בקיץ שלנו. יש המון מתכונים ברשת אבל תכלס זה הכי פשוט. להשרות קפה מגורען גס במים קרים 12 שעות במקרר. ולסנן. ועכשיו יש לכם תמצית קפה משובח זמין במקרר. רק להוסיף סוכר, חלב וקרח לטעמכם ו- ואלה! יאמיייי

IMG_20170923_142506
הזנת כיתוב

עד כאן להפעם… אגב, ראיתם שאפשר להירשם לקבלת מייל כל פעם שיש פוסט חדש? תירשמו! זה כדאי!

צ'או!

פוסט הודיה

זהירות, פוסט פילוסופי!

לכבודה של השנה החדשה ובהשראת אילת מ- make my day החלטתי לערוך רשימה של דברים להודות עליהם. להיות במצב של הודיה זה דבר מאוד לא שכיח לצערי. רובנו רוב הזמן עסוקים בלחשוב על "מה עוד צריך". מה הדבר הבא שנעשה, מה החפץ הבא שנרכוש, לאן עוד נתכנן חופשה, איזה עוד מטלות עלינו להספיק.

פחות מדי חושבים על מה שכבר יש לנו. כמה הספקנו, מה כבר יש לנו, איפה כבר היינו. להנות מהקיים, להוקיר תודה על כל מה שיש לנו. אני מתכוונת ממש להיות במצב נפשי של עכשיו. אני נהנית ממה שסביבי כרגע, מודה על כל מה שיש. הרי, אם נעשה רשימה, נראה שיש לנו כל כך הרבה. אפשר לקרוא לזה חשבון נפש, מיינדפולנס, זן, מדיטציה, הו'אופונופונו, נחמן מאומן. מבחינתי הכל קשור לתודעה שלנו שרוצה להיות בטוב, רגועה ושלווה. ואנחנו מילדות הרגלנו אותה לחשוב "מה עוד צריך".

זה יכול להימשך לפוסט פילוסופי על תמצית קיומנו אבל אני רוצה להיות יותר מעשית אז נעבור לרשימה- 10 דברים שאני מודה עליהם השנה:

  1. לפני כמעט שנה נולד בני השלישי. ילד שלישי זה משהו אחר. אני בתור אמא כבר מגובשת ובטוחה בעצמי (כמה שאמא יכולה להיות בטוחה בעצמה), הוא נולד לתוך משפחה מובנית ומקבל תועפות תשומת לב מכל עבר. זה כאילו כל הפסיליטיז החומריים אבל בעיקר הנפשיים כבר קיימים ולך נשאר רק להנות ולחוות את הרגש האימהי פורץ במלוא עוצמתו.  אז שחררתי את האמא שבי והיא מילאה אותי כמעט עד תום. IMG_20170920_110536
  2. בהמשך לסעיף הקודם ובקשר ישיר לאמהות לקחתי לי שנה שלמה לחופשת לידה. זה נכון, המילה חופשה היא מתעתעת. לא נפשתי בטן גב בחופשה הזו אבל הזמן הזה היה אוצר. הייתי פנויה לתינוקי, לראות אותו גדל, לגדולים שלי שבילינו יחד זמן רב, לבית שהיה רגוע ושליו מתמיד, לאורי שלי שקיבל אישה רגועה וחייכנית ולעצמי גם שהצלחתי לפנות את הזמן לדברים שאני אוהבת ונהנית מהם.20150824_115308
  3. תחביבים. כבר כתבתי בפוסט הזה על תחביב ואיזה כיף זה. זה כיף טהור כי זה משהו שעושים רק למענך ועושים בהנאה מהדרך. התוצאה לא חשובה והיא בונוס. זמן של שקט עם עצמי. אז יש את התחביב של רקמת האיקסים שעדיין פעיל על אף שהוא זז מאוד לאט (ושוב אני מזכירה לעצמי, זה לא הלהגיע, זה להינות מהדרך!) ויש גם תחביב העציצים שלי שאני מטפחת בבית. אין מה להגיד, לא ניחנתי באצבעות ירוקות כמו אבא שלי ולרוב העציצים המסכנים שלי לא מחזיקים מעמד. אבל פעם בכמה עציצים יש אחד שנתפס וזה כיף ממש לראות אותו גדל ומתפתח. יש עוד כמה תחביבים אבל נשאיר משהו לפוסטים אחרים…IMG_20170714_150857

    IMG_20170714_150822
    בינתיים עוד מחזיקים מעמד!
  4. בגילי כבר לא פשוט למצוא חברות אמת חדשות. יש את החברות "מהבית" ויש את החברות שפוגשים "על הדרך" בעבודה או דרך הילדים. ופעם בכמה זמן, אם את ממש בת מזל, נקרית בדרכך חברה אמיתית שנכנסת ללב. אז קרה נס ונוצרה חמישייה שכזו. עוד ארבע חברות שהתקבצו "על הדרך" ונכנסו עמוק ללב. לא אשתפך פה על כמה זה כיף ונעים וחשוב להיות מוקפת בחברות טובות אבל אגיד את זה- זה שדרג לי את החיים משמעותית!

    IMG-20170707-WA0006
    בטיול חברות בג'רוז
  5. את היוגה גיליתי בגיל ממש צעיר. תרגלתי און ואוף כל השנים. היו לי מורים רבים. חלקם השאירו בי חותם שלא יימחה. בשבילי יוגה זה לא סוג של ספורט. זו דרך חיים, זה חיבור גוף ונפש, זה אויר לנשימה. כבר הרבה זמן שלא תרגלתי יוגה באופן רציני. לא שלא רציתי, פשוט לא מצאתי מקום שיענה על הדרישות שלי- שארגיש מחוברת. וממש ככה, כמעט בטעות, הגעתי למורה חדשה. זה היה זה. קצת שונה, קצת אחר, לא מושלם אבל מכירים את זה שאתם רואים את החתיכה האחרונה של הפאזל מתחברת ויש כזה אנחת סיפוק? אז כזה. חזרתי הביתה יוגה אהובה- תפתחי את הדלת!OM-Colorful-Wallpaper 
  6. אמנם השנה היינו בצמצום כלכלי בשל העובדה שלא עבדתי אבל כן הצלחתי להוציא לפועל כמה פרוייקטים שרציתי בבית. יש לי חזון עיצובי עתידי של הבית ואני חותרת להשגתו צעד צעד. שדרוג שידה של איקאה, סידור החדר של הבלגן והפיכתו לחדר עם ייעוד, מינימליזם ריהוטי (כל מה שאינו נחוץ- החוצה), מילוי קירות ריקים ועיצוץ הבית (תוספות ירוקות לכל פינה אפשרית). כל צעד כזה ממלא את הלב בשמחה. אני אוהבת להיות בבית וכיף לי שנעים בעיניים. אמנם הטעם שלי משתנה מעט במהלך השנים אבל אני מרגישה שהוא מתחדד ונעשה מדוייק יותר וככה גם בחירת הפריטים שאני מכניסה הביתה. זאת עבודה שלא נגמרת אבל אני נהנית ממנה כל כך!
    IMG_20170714_150759
    התחדשנו בקונסולה חדשה לכניסה
    IMG_20170714_150744
    עוד קיר קיבל טיפול

    IMG_20170319_125226
    איקאה האק- שדרוג שידה פשוטה
  7. להיות שנה בבית היה מספק מכל כך הרבה בחינות אבל אין ספק שקריירה וויז- לא התקדמתי לשום מקום. לקום בבוקר לעבודה, להתאפר, להתלבש, ללכת למשרד… וואו, קצת התגעגעתי! ובעיקר לתחושה של הפעלת המוח- במסגרת טפשת ההריון כבר נראה ששכחתי להשתמש בו- אתגרים מעניינים, התפתחות מקצועית, כיוונים חדשים. כל זאת ועוד, חזרתי רק עכשיו ואני מלאת מוטיבציה להמשך! אז תודה שיש לי את המקצוע הרב גוני שלי שמאפשר לי לשנות ולהתחדש וגם לקבל המון סיפוקIMG_20170225_121337 
  8. רבות כבר סופר בפוסטים קודמים ובטוח עוד יסופר בעתיד על אהבתנו לטיולים. אז השנה, למרות שהיינו עם תינוק מתחילתה, טיילנו המון. צפון, דרום, קרוב ורחוק. בשבתות בחגים ומתי שרק אפשר. כל כך פשוט, כל כך מתבקש, כל כך מגבש ומשפחתי ופשוט כיף. שרק ימשיך ככה
    IMG_20170410_160912
    פארק הגשרים בנשר

    IMG_20170401_123106
    יער שוהם
  9. מכירים את הספר אלוף בטלות של טום הודג'קינסון? אז מומלץ… קראתי אותו כבר לפני שנים ולאט לאט התחדד בי הצורך לסתם זמן פנאי של בטלות. אז נכון, לא היה לי הרבה כזה אבל בין לבין הצלחתי למצוא קצת זמן לעשות כלום. כן, אני לא מתביישת להודות, זה כיף לעשות כלום. וזה לא כל כך קל כמו שזה נשמע. כי תמיד יש מה לעשות וכשלא עושים אז מרגישים אשמה. אז לעשות כלום ולהרגיש טוב? צ'לנג' אקספטד! ובאותו עניין, גם לקרוא קצת אודות תנועת ההאטה ולנסות להכניס אלמנטים ממנה לחיים שלנו, הצלחתי קצת השנה וכולי תקווה שאצליח עוד בשנה הקרובה!Slow-Food-Movement
  10. אז נכון שזה קצת מוזר להודות על זה ששברתי את האצבע של הזרת בכף הרגל אבל גם על זה אני מודה. כי אני כבר תיכף בת 36 וזה הפעם הראשונה שאני שוברת עצם בגוף, כי גיליתי שיש כל כך הרבה אנשים שנחלצים לעזרתי כשאני צריכה, כי גם הילדים יצאו מגידרם כדי לעזור לי בטירוף וכי הערכתי כל צעד שהצלחתי לעשות בדרך להחלמה. בריאות היא הדבר החשוב ביותר אין ספק והלוואי וגם השנה נצא בנזק מינימלי שכזה מבחינה בריאותית! אמן
    IMG_20170303_124302
    קצת מזעזע אבל לא התאפקתי- רואים את האצבע משמאל, כן, זה לא ככה בדרך כלל…

    זהו, זאת הרשימה שלי. עצם הכתיבה גרמה לי לשהות יותר במצב ההודיה וזה כאמור מומלץ. וגם לחפש את הדברים הטובים בחיים ולהתמקד בהם שזה דבר בעיניי הוא משדרג חיים ולכן אני מנסה ללמד גם את הילדים. ממליצה לשבת כמה דקות בשקט ולערוך רשימה- על דף, בראש- לא חשוב, העיקר להיזכר ולהודות. ואגב לא משנה למי מודים, העיקר הפעולה עצמה.

שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה!

ספטמבר מון אמור

הילדים בשגעת, הבית בטרפת, אני מחכה לאורי שיגיע מהעבודה כדי שאוכל להישכב על הספה באפיסת כוחות

חם, חם ועוד קצת חם. אחרי כמה חודשים של למידה, הילדים הפנימו את התלונות שלי וכשאנו מסתובבים בחוץ הם מדווחים- איזה חום! אש! זה כמו לבה! אני נמס, אני שלולית, אני רוצה חורף… טוב, לפחות אי אפשר לומר שהם לא מקשיבים לי…

אז עדיין חם אש לבה רותחת אבל לפחות הגענו בשעה טובה למסגרות

המצאי:

אחד לכיתה א' (הבכור! זה מרגש!)

אחד לגן חובה (המממ… נניח שמרגש קצת)

אחד תינוקי למעון (הקטן! זה מרגש! אבל בצורה כזו עצובה וחוששת…)

אז כמובן צריך לחגוג את סיום החופש ואצלנו בבית חגיגה= מזון, רצוי מסוג קינוחי

IMG_20170831_185012

 

IMG_20170831_185447

ואז הגיע הרגע הגדול- קמנו מוקדם, התארגנו ובעיקר הצטלמנו (עד שלילדים נמאס- נו אמא דייייי!)

IMG_20170901_071821
בינתיים מבסוט…
IMG_20170901_071833
התמונה המסורתית מאחור כמובן
IMG_20170901_073222
BFF

IMG_20170901_073239

 

IMG_20170901_073540

 

IMG_20170901_075128
פה התרגשתי…
IMG_20170906_110704
תשורה קטנה למורה/גננת/מטפלת

IMG_20170831_215726

קופסת האוכל. אני בסופר התלהבות על זה. מדובר בילד מאוד בררן… איזה אתגר! להכין לו משהו שיהיה טעים לו וגם בריא ומגוון ויצטלם טוב (לא באמת נו…). אז עד עכשיו אני עוד ממש משקיעה וחושבת מה להכין ומצליחה להפתיע אותו לטובה. כמה זמן אתם נותנים לי עד שיימאס לי? שבוע? חודש? מבטיחה לעדכן!

שתהיה שנה מוצלחת לכל הקטנטנים והגדולדולים שמתחילים !

לצוד מעיינות

וואו, כמה זמן לא כתבתי

להלן רשימת התירוצים:

אוגוסט

כביסה

מליון תמונות- ממה מתחילים?

אז כדי לא לפספס, נחזור אחורה בזמן לחופש הגדול (רק בדמיון, לא להיבהל). במקום לצאת לעוד חופשה קונבנציונלית (כי כאלה אנחנו, נון-קונפורמיסטים) החלטנו, בפעם לראשונה, לעשות חילופי בתים.

משפחה חמודה תבוא להתגורר אצלנו ברחובות (למה להם? לא ברור…) ואנחנו נתגורר אצלם בקיבוץ נווה איתן. אתם בטח תוהים איפה זה…  יפה, זה בעמק המעיינות. נכון נשמע פסטורלי? מדמיינים את עמק המומינים? רגוע ושליו? אז כזה, רק בחום גיהינום.

אז ארזנו את עצמנו, השתדלנו להשאיר בית מסודר ונעים והצפנו לאזור בית שאן.

הגענו, התמקמנו, הזענו ומה אז? אז הבנו שאם לא יהיו פה כמה מעיינות מהר מהר נהפוך לפיתה. וככה יצא, שבמשך שבוע שלם קמנו בבוקר ויצאנו לצוד מעיינות. הסברנו לילדים שהמעיינות הם קטנים ונסתרים, אין דרך מסודרת, צריך קצת לנחש, לגשש, לסמוך על האינטואיציה כדי למצוא מעיין שכזה. ואם מצאנו? או, עכשיו מתחיל הכיף. הילדים קופצים למים ברעש וצלצולים. צורחים כי קר להם וכי כיף להם, רוצים לצאת ואז שוב להיכנס, לא רוצים לצאת בכלל עד שהם הופכים לדגים. אבא אורי משתף פעולה, זורק אותם לכל עבר, גבוה במים, משחק בהשפרצות ובאופן כללי נהנה כמעט כמוהם. תינוקי קטני מזיע בחוץ, מתפלש באדמה הבוצית, נכנס לטבילה במים ונהנה מאוד ואז יוצא ונרדם מאושר. ואמא מורן? מתרוצצת בחוץ, כן, אני ממש רוצה להיכנס! רק שנייה אני מארגנת, הנה אני באה, טובלת בוהן במים, וואה!!! זה קפוא! כן, כן, כבר נכנסת רק קצת מתרגלת… ועוד ועוד. בסוף נכנסת, קצת נחרדת (מהדגים במים- כן חמודים זה בסך הכל דגים קטנטנים, אהההה! משהו נגע בי!! יוצאת בהיסטריה) קצת נגעלת מהבוץ והלכלוך אבל הכי- נדהמת מהיופי. מעיינות באמצע אוגוסט- אתם הדבר!

להלן קצת תמונות (טוב, הרבה…) מכל מיני מעיינות שונים. אגב, באינסטגרם שלי יש את שמות המעיינות ככה שניתן למצוא בוויז כתוב ליד כל תמונת מעיין!

IMG_20170823_131513
הגוזל טובל

IMG_20170823_124752

IMG-20170825-WA0004
גם אמא במים!
IMG_20170823_130431
מתכונן…
IMG_20170823_130424
מוכן…

.

IMG_20170823_130432
קופץ!
IMG_20170822_131047
פרצופון כזה מתוק!
IMG-20170826-WA0005
בגני חוגה. מסודר, נעים ולמרבה הפתעה היה גם ממש לא עמוס!
IMG_20170824_110621
כן, יש פה ילד שקופץ, לא, הוא לא שלי (לשמחתי!), כן, זה מפחיד ביותר!
IMG_20170824_105714
מי טורקיז מדהימים בעין הנצי"ב

IMG_20170824_105757

 

IMG_20170821_122503
רואים את הלב? ואיך שהוא משתקף בצל? יצא מצחיק…
IMG-20170825-WA0011
וזאת הבריכה בקיבוץ בו התארחנו.

 

IMG_20170822_114258
חולקים במבה, חה חה חה…
IMG_20170826_120609 (1)
השניים האלה! דומים וכל כך שונים

IMG_20170826_120613 (1)

 

IMG_20170826_120615 (1)

 

IMG_20170826_120621 (1)
הפרצוף של קטני!

לאור הפיכתנו לטובלים רשמיים להלן מסקנותיי בהשוואה בין בריכה למעיין:

בבריכה המים צלולים ולכן ניתן לראות אם יש דגים, ולא, אין אף פעם דגים (לדיון נכנסים גם ראשנים, אצות, בוץ ומיני דברים בלתי מזוהים)

לבריכה ניתן להיכנס ולצאת בצורה פשוטה ועצמאית. בלי לטפס על אבן, ליפול על סלע או להשתכשך בבוץ

ליד הבריכה יימצא צל. באופן מסודר. ודשא. וכסאות. באופן מסודר כבר אמרתי?

בבריכה יש מציל!

אתה הולך לבריכה בידיעה שהיא תהיה שם. היא לא התייבשה פתאום, לא מצאת אותה, נתקע לך האוטו על השביל הלא מסודר בדרך אליה

אז למה בכל זאת מעיין?

וואו, זאת חוויה אחרת לגמרי!

במעיין אין כלור, יש מים כל כך נעימים. לפעמים הם צלולים, לפעמים עכורים אבל תמיד הרבה יותר נעימים הבריכה. אתה יכול להישאר עוד ועוד במים ולא נורא אם תבלע קצת מים בזמן ההשתוללות וכשתצא לא תריח את הריח הזה מהגוף שלך (כלור לא יורד גם במקלחת!)

במעיין יש הרפתקה! נמצא את המעיין? יהיו שם עוד אנשים? הוא יהיה עמוק? נקי? מוצל? נעים? מליון שאלות שמכניסות עניין ודרמה! מה יותר כיף מלצאת לטיול שאתה לא יודע איך ייגמר, קצת עניין בחיים!

ולסיום- ההרגשה הזו של טבילה. היא מזככת. אתה מתחבר לטבע וזה כל כך נעים וטבעי. הילדים השתוללו מהנאה. הם פחדו להיכנס, קפאו מהזרמים הקרים, התחממו בשמש וגם סתם ככה צפו להם בהנאה גמורה מסתכלים על כל החיים האלו שיש במקום בו יש מים. עצים, בעלי חיים, שמיים.

עוד דברים שעשינו בסביבה-

כחובבי טיולי לילה כמו בפוסט הזה ביקרנו בגן גורו בשעה מאוחרת יחסית. הגענו בשש והעברנו שעתיים בנעימים עד לסגירת הגן בשעה שמונה. היה נעים, לא עמוס ומעניין גם

IMG_20170823_180520
מדגימים קפיצת קנגורו

IMG_20170823_185302

IMG_20170823_185446 (1)
מאכילים את הקנגורו
IMG_20170823_185457 (1)
יש מי שמאכיל וקצת (מאוד) נגעל…
IMG_20170823_185752 (1)
קרוב קרוב
IMG_20170823_185516
הילד הזה כל כך אוהב בעלי חיים…
IMG-20170826-WA0004
זה כבר אורי מצלם אותי מצלמת… מטא-צילום!
IMG_20170823_190354
הקנגורו הזה היה כל כך מצחיק, הוא שכב שם כמו איזה גבר שמתפנן לו על החוף…
IMG_20170823_191725
והיו גם מלא תוכים יפייפיים. כאן יש שלושה ואנחנו דמיינו שהם מתווכחים ביניהם- למה אתה תמיד לוקח לי את התפוח? למה את תמיד מאשימה אותי? את כזאת קשקשנית! זה היה מאוד מצחיק…
IMG_20170823_191709
כאן התוכי ממש מנג'ס לתוכית (מסקנה שלי, כן?)

והיה גם ביקור בקיבוץ ה-הו כה מטופח ונעים- שדה אליהו. ביקרנו את חברה שלי חני, למדנו יחד באוניברסיטה. זה היה כל כך מזמן שמאז התרחבנו לעוד שני מבוגרים (הבעלים) ועוד שמונה (!) ילדים. זה היה ממש מפגש פסגה בו סגרנו פערים (אנחנו) וטעמנו קצת מחיי הקיבוץ כולל הצגה לילדים (היה היסטרי!), ביקור בבריכה ושתי ארוחות בחדר האוכל!

IMG_20170824_130955 (1)
להצגה קראו "הברווזון השונה" שזה בול כמו "הברווזון המכוער" רק בלי להעליב, חחח…
IMG_20170824_144154
כמעט כל הילדים… הספקנו גם לראות סרט!

החיים בקיבוץ נראים ממש מפתים! אולי לא מושלמים אבל בהחלט עושה חשק!
היה כיף ממש חנצ', תודה!

ולסיום, אכלנו ארוחת ערב במסעדת שף ממש טובה באזור בשם אילו'ש ברמת צבי, היה יאמי…

IMG_20170825_181440

חזרנו הביתה אחרי שבוע שלם של חופשה משותפת לעוד כמה ימים של חופש בלתי נגמר…

אבל גם זה נגמר ובקרוב מאוד (אני מקווה) פוסט בעניין זה!

יאיי ספטמבר! עוד שנייה שוב חופש! חחח…

נשיקות!

לילה באפריקה

את הגן הבוטני בירושלים אתם מכירים? -מכירים

איך מגיעים אליו יודעים? -יודעים

איך נכנסים אליו מבינים? -אה הא! לזה צריך כבר ממש תואר

3 פעמים לקח לנו לעבור ליד עד שהבנו איך נכנסים. הוויז בלבל אותנו ואז עזר לנו ואנחנו כבר התייאשנו אבל בסוף הצלחנו. תאמינו לי, רק בשביל להבין מה לעשות שווה לקרוא את הפוסט הזה…

בגדול- צריך לכתוב בוויז את שם בית הקפה שיש בגן הבוטני "קפית הגן הבוטני" ולהתעלם מהאינטואיציה שאומרת "זה לא מפה" (לפעמים להיות ירושלמית לשעבר זה מבאס!)

בקטן- הכניסה היא דרך תחנת הדלק שנמצאת על הכביש הראשי ולמרות שזה נראה שזה רחוק יותר מהכניסה זה בסדר כי יש כניסה תת קרקעית והחנייה אכן שם.

טוב, אחרי שעברנו את המשוכה הזו ונכנסנו לגן הבוטני בשעה 19:00 בלילה (!) עם שלושה קטנטנים (אחד ממש קטנטן ושניים יותר גדולים אבל כבר אמורים להתארגן לשינה בזמן הזה!) נבין למה הגענו- טיול לילי!

בחופש הגדול ובכלל בחופשים אנחנו לפעמים מעדיפים לצאת לטיולים דווקא בלילה. זה נגד תפיסת השגרה המחמירה שלי אבל כשחם ולנוכח התלהבות הילדים- לפעמים זה ממש שווה את זה!  ברקורד שלנו יש טיולי אופניים וקורקינטים עם פנסים (אמנם בשכונה שלנו אבל בחושך זה לגמרי שונה!), טיולי עששיות במערת גוברין וטיולי ים בשקיעה.

אז כששמענו על הפעילות של לילות אפריקה בגן הבוטני, התלהבנו!

בשביל הילדים זה חוויה לכל החושים. אצל הילדים שלי, להיות בפעילות (!) מחוץ לבית (!) לאור פנסים (!) זה מרגש ברמות של כלה. טיולי הלילה האלו הופכים אצלם לזיכרון בלתי נשכח והם מרבים להיזכר בזה גם אחרי הרבה זמן ( -זוכרים איך היינו בטיול עם הפנסים אחרי שכבר מזמן היינו צריכים ללכת לישון??… -חה חה חה)

וכאן היה גם את כל העניין של אפריקה כמובן. אורי ואני היינו בירח הדבש שלנו בקניה וזנזיבר (טנזניה) ואוהבים מאוד את כל מה שקשור בה- החיות, המוזיקה, השבטים והאנשים. גם הילדים מאוד התלהבו מהנושא כמובן- ילדים ובעלי חיים הולכים טוב ביחד…

באתר המליצו להגיע מחופשים סטייל אפריקה. תחפושות זה הכי כיף בעולם, אמנם יש לנו בבית מלאי מכובד אבל דווקא בתחום האפריקני אנחנו קצת חלשים אז הילדים החליטו להתחפש לינשוף (עוד סביר) ולדינוזאור (לפני שהם נכחדו היו גם באפריקה!) זרמנו..

כשהגענו היה עדיין קצת אור

IMG_20170819_191844

קיבלנו כתב חידה מהמלך של שבט הזולו ויצאנו לפתור את החידה

IMG_20170819_192612

 

IMG_20170819_192937

 

יש מסלול עם תחנות וצריך למצוא תשובה לשאלה בכל תחנה. הפעילות מותאמת לגילאי 2-6 (שאלות פשוטות יחסית) או 7 ומעלה עם שאלות קצת יותר מסובכות וצורך לכתוב. הגן עצמו מואר ומאובזר מקסים ממש ומכניס מיד לאווירה האפריקאית

מהר מאוד החשיך והאווירה התחממה עוד יותר (עם מזג האוויר המושלם של ירושלים, איך כל כך נעים שם באוגוסט? איך??)

IMG_20170819_195338
בקתת בוץ של בני השבט
IMG_20170819_193439
התחנה של הסוואהילור (מרפא שבטי)
IMG_20170819_195453
לא משנה כמה נתאמן על פוזת צילום (פסל! לעמוד כמו פסל!) הם תמיד ימשיכו לזוז ולזוז

פגשנו צ'יטה שהדינוזאור החליט לטרוף

IMG_20170819_202331

ותינוק על זברה (!)

IMG_20170819_202428

 

הילדים זחלו באיזו מערה ורצו שאזחל איתם אבל יש גבול גם להרפתקנות שלי…

IMG_20170819_203331

 

IMG_20170819_203338

 

ובסוף פגשנו את המכשפה (תכל'ס, הייתה מפחידה!) שכיוונה אותנו למסלול הסופי

IMG_20170819_203549

סיימנו את המסלול ואפילו קיבלנו מתנה! הילדים היו בעננים ממש

מומלץ בחום, להבנתי האירוע הזה פועל על סוף אוגוסט

אגב, לירח הדבש שלנו היה פסקול שחזר על עצמו שוב ושוב, נחמד להיזכר…

אנחנו כרגע בקיבוץ נווה איתן בצפון. פוסט המלצות צפוי בקרוב אז אל תשכחו להתעדכן, צ'או!

יום בג'רוז

על אהבתי למוזיאון ישראל כבר כתבתי בפוסט הזה.

עברו כמה חודשים והגיע הזמן לביקור נוסף!

אז קפצנו לשם בשבוע שעבר. הגענו באמצע השבוע וידעתי שיהיה עמוס אבל וואו היה ממש עמוס… הגענו בסביבות 12 בצהריים. כבר בחנייה היה תור ונאלצנו להמתין בערך עשר דקות. לא כיף אבל גם לא נורא. ייאמר לזכותם שכל העסק מאוד מסודר. אחד יוצא ואחד נכנס ולא צריך להסתובב ולחפש חנייה בעצמך. העומס בפנים (אחרי שכבר נכנסים) לא ממש מורגש מפאת גודלו של המוזיאון. בסך הכל סביר. הכניסה באוגוסט חינם לילדים עד גיל 17 (יאיי!) ככה שמשלמים רק על מבוגרים.

התחלנו באגף הנוער בתערוכה החדשה של כלבים וחתולים

IMG_20170816_134329

פגשנו חבר מוכר ואהוב, מכירים?

IMG_20170816_134432

היוש שאול החתול!

והעברנו את הזמן בנעימים

IMG_20170816_142301

 

IMG_20170816_142244

 

IMG_20170816_141413

זה מתקן של חתולים אז רק טבעי ללכת כמו חתול ולילל על כל מי שעובר, לא?

IMG_20170816_141136

 

IMG_20170816_141116

 

IMG_20170816_140955

 

ויש גם קריצות למבוגרים!

המשכנו לחצר הקסומה לאכול, לנוח ולטפס

IMG-20170816-WA0008

(עם החולצה הצהובה, הנינג'ה)

ומשם עברנו להיכל הספר, שם הקרינו סרט נחמד על התקופה הקדומה שנקרא- מקדש אדם.

וככה עברו להם כמה שעות… כרגיל הספקנו מעט מאוד ממה שיש למוזיאון להציע – סדנאות מעניינות לילדים, תערוכות נוספות, יצירות, שעת סיפור ובכלל- הספרייה הנהדרת ועוד…

אז בטוח עוד נחזור בקרוב ואני אעדכן!

וכמה קטנות-

כבר מזמן שאורי רצה לקחת את הגדולים למשחק כדורסל, אבל זה תמיד בשעות מאוחרות מדי, יקר מדי או משולהב מדי. והנה השבוע, התקיים משחק הכנה של נבחרת ישראל נגד סלובניה, ביד אליהו, בשעה 16:00 הסבירה לחלוטין! אמנם הכרטיס לא זול- 55 שקלים וכו-לם משלמים אבל הזדמנות לא רעה.

אז התאבזרנו בהתאם

IMG-20170818-WA0016

התאמנו על קריאות אל-אל- ישראל

IMG-20170818-WA0000

IMG-20170818-WA0002

וכנראה שזה ממש עזר כי בניגוד למצופה- ניצחנו!!

IMG-20170818-WA0010

 

IMG-20170818-WA0003

החמודים שלי התרגשו, צעקו, התלהבו והאמת שבסוף הם קצת השתעממו אבל תכל'ס, חוויה…

עוד משהו מרגש קרה- קנינו תיק לבית ספר! אני בטוחה שאני יותר התרגשתי ממנו (אבל זה לא חדש…)

IMG-20170817-WA0006

הבכור שלי עולה לכיתה א'!!- אני סופר מתרגשת…

ולסיום- גם אתכם כבר מחרפן החופש? כי אצלנו שוברים שיאים של חירפון

IMG-20170815-WA0006

נו טוב, תיכף זה נגמר…

והשבוע אנחנו מצפינים להרפתקה חדשה- כל המשפחה יחד עולים צפונה לקיבוץ נווה איתן… אבל זה כבר לפוסט הבא

צ'או בינתיים!

 

צילום ועוד קצת

ביום ההולדת שלי בשנה שעברה קיבלתי (אחרי שביקשתי) מצלמת פיתוח מיידי. אני חושבת שאני מפנטזת על המוצר הזה מאז שאני ילדה. לצלם ומיד לקבל תמונה ביד! וואו, סיפוק מיידי, אין לתאר!

נתקלתי במצלמה הזו כבר לפני כמה שנים וחלמתי עליה… אז בסוף, אחרי שביקשתי יפה, גם קיבלתי אותה ליום ההולדת. הרעיון הוא שמטעינים אותה בפילם מתאים, בכל פילם יש 10 תמונות. מצלמים, והופ! יוצאת תמונה! מגניב נכון? אז צריך כל פעם לקנות עוד פילם, שזה ההוצאה האמיתית כי המצלמה עצמה לא כזאת יקרה…

הנה היפה שלי:

IMG_20170813_173645

כמה דברים שהבנתי מאז:

  1. אמנם המצלמה זה רעיון יפה אבל לזכור לקחת אותה או לזכור לצלם בה– זאת החוכמה האמיתית!
  2. צריך למצוא את האיזון בין קמצנות– כי הפילם לא זול (אני קונה באליאקספרס וזה לא מאוד יקר אבל עדיין לא זול), לבין בזבוז בלצלם שטויות. זה לא כמו בנייד שאנחנו מצלמים בלי הגבלה, אז צריך לתכנן מה נצלם, לבקש מהאובייקטים לא לזוז, לשים לב לתאורה וכו'… בקיצור- לא ספונטני. אז שוב- איזון!
  3. כמות המוצרים שמתחשק לקנות בשביל המצלמה (אתם מבינים, קניתם לעצמכם מתנה ועכשיו המתנה דורשת מתנות לעצמה!) כמו כל מיני גאדג'טים מגניבים- היא אינסופית. לדוגמא- תיק נשיאה ושמירה על המצלמה (חשוב!), עדשה לצילום סלפי (נחוץ!), עדשות בצבעים שונים לפילטר (מגניב!), אלבום תמונות בגודל המתאים (מדליק!),  מסגרות בגודל המתאים (שימושי!) , מדבקות למסגרות בגודל המתאים (טוב, קצת פחות הכרחי…). הכל בצבעים ודוגמאות מהממים שבא לקנות עוד ועוד. באמת בלי סוף…
  4. לפעמים זה ממש מציל אותי! כמו שמבקשים תמונה משפחתית לגן, או תמונת פורטרט למשהו- אז לא צריך לרוץ לפתח ואפשר לצלם במקום.
  5. זאת מזכרת נפלאה לאורחים. קרה כבר שחברים או משפחה באו לבקר, צילמנו תמונה מגניבה ונתנו להם אותה. סבים וסבתות מתים על זה (כמובן) אבל לא רק, תמיד כיף לקבל מזכרת שאפשר להחזיק ביד ולא רק לראות בנייד. ואם מדביקים את זה לכרטיס ברכה, בכלל שיחקנו אותה!

והנה היפה שלי עם חלק מהאקססוריז שפינקתי אותה בהם:

IMG_20170813_173801

המצלמה בתוך התיק החום (נכון יפה?) זה תיק סופר מגניב כי אפשר לצלם מבלי להוציא אותה מהתיק ויש גם כיס קטן מאחורה וכיסים אצלי זה אהבה גדולה… יש גם חבילת פילם, מדבקות, עדשת סלפי ואלבום תמונות (בזהב, אלא מה?). כל האקססוריז הוזמנו מאליאקספרס.

הנה כמה תמונות שצילמתי ועפרון לקנה מידה

IMG_20170813_173909

האיכות לא מדהימה אבל זה חלק מהקסם…

יש המון סרטונים ביוטיוב שמסבירים איך להשתמש ומה לעשות עם המצלמה והאקססוריז אבל התפעול הוא די פשוט וקל. נו, שכנעתי אתכם?? זה כדאי!

מה עניינים חוץ מזה?

אנחנו ממשיכים לשרוד את אוגוסט… במסגרת המאמץ אני מנסה לפנק את עצמי בארוחות שוות וטעימות שארגיש מושקעת ולא רק שוקעת… זה צריך להיות מהיר, בריא, לא משמין והכי חשוב- טעים. אז הכנתי את הסלט היווני המעולה של פתיתים. תקשיבו, וואו! התוצאה עולה על סך חלקיה, כל ביס בצבע!

IMG_20170810_132913

ממש מומלץ! בכלל, אני סוגדת לבלוג הזה שבהרבה כישרון מצליח לדייק במתכונים ולהמציא מתכונים סופר מקוריים. לדוגמא- סלט בורגול עם מיץ גזר (להיט!), מרק מיסו מצויין, מרקים מקופסאות שימורים (מפתיע כמה שזה מוצלח!) ועוד ועוד. אגב, יש לבלוג כמה בלוגי-המשך קטנים שממוקדים בטיולים שעשה הכותב בעולם-  מעניין ביותר.

ולסיום-

ללכת לים אחה"צ במקום בבוקר- זה להיט! אין חשש מהשמש הקופחת שזה הרבה, אצלנו תמיד מישהו נשרף… לא חם כל כך והשקיעה בים… מושלם!

זה חוף הבית שלנו- פלמחים

IMG_20170812_194327

ובדרך הביתה הבכור רואה את הבניין הזה מהאוטו (קצת מטושטש ומלוכלך, תסלחו לי…)

IMG_20170812_200912

ואז הוא אומר לנו- נכון שהבניין עם האדים זה הבניין שמתחממים בו? חה חה חה! ילד מצחיק וחכם שלי!

המשך הישרדות נעים!

מוזיאון תל אביב

אז במסגרת שיטוטינו אחר פעילויות בחופש החלטנו לדגום את מוזיאון תל אביב. קודם כל מה הוא לא– הוא לא מוזיאון ישראל. בתור ירושלמית לשעבר ביליתי במוזיאון הזה די הרבה וכמו שהזכרתי בפוסט הזה הוא אהוב עלינו מאוד. אז מוזיאון תל אביב שונה ממנו. מאוד.

עכשיו מה הוא כן– אז יש חנייה! אמנם בתשלום אבל קרובה מאוד, בחניון הצמוד וזה הרבה בת"א… והוא גם ממוזג, עם הרבה מקום לרוץ לילדים והרבה אמנות מגוונת. התחלנו בתערוכה הזו לילדים שהייתה מצומצמת עד דלה אבל היה חול קינטי! ויצירה! אז העברנו שם שעה רגועה. אגב, את העגלות אי אפשר להכניס פנימה, בתערוכה לילדים, כן, הגיוני, אההממ…

IMG_20170804_111714

IMG-20170804-WA0003

משם עברנו לכמה אוספים מעניינים. אמנות מודרנית וגם יותר עתיקה. בהתחלה הילדים התעניינו, ניסיתי להסביר מעט (מהמעט שאני יודעת!) ודווקא זרמו. אני יכולה להעביר שם שעות אבל הם כמובן מיצו די מהר. חדר המיניאטורות התגלה כהצלחה מסחררת ממש! הם עברו בחושך בין חלון לחלון שבחוכמה רבה ממוצבים נמוך ככה שהילדים יכולים להציץ, והתלהבו בקולי קולות: "איזו צלחת חמודה!" "איזה כסא חמוד!" וגם- "איזו חרב קטנטנה ומתוקה!", אוקיי…

IMG_20170804_121357IMG_20170804_120835IMG_20170804_120806IMG_20170804_121718

את האמנות המופשטת היה קצת קשה להסביר והמשפט- "מה אתה מרגיש כשאתה מסתכל על זה?" קצת מיצה את עצמו. בעיקר כשאתה עומד מול קנבס כחול. כולו. בלי הסבר. קשה!

אז עשינו וויש מהיר ונפרדנו מהמוזיאון. אגב, בתור חובבת קניות, גם החנות של המוזיאון לא כ"כ מפתה לעומת חנויות במוזיאונים אחרים… אבל זה דווקא לטובה

משם המשכנו להופעה בנמל יפו (בימי שישי יש הופעות חינם!) ואח"כ לאכול ארוחת ערב בשוק הפשפשים. ואז חזרנו הביתה עייפים ומותשים מאוד!

IMG_20170804_181015

עד מתי אוגוסט 2017?…

נ.ב

בתוך כל הכאוס הזה רציתי בכל זאת להתייחס לאורי ב-טו' באב. קצת יחס לשותף הבאמת מושלם שלי (טפו טפו טפו, חמסוש)

אז הכנו לו נשיקות קטנטנות (ז"א אני זילפתי והילדים בהו מהופנטים), צינצנו והוספנו מדבקה, ועכשיו יש לו במשרד נשיקות מתוקות לזמנים של געגוע אלינו

IMG_20170807_171957_778IMG_20170807_181747_812

זהו לבינתיים, צ'או ותחזיקו מעמד!! ספטמבר מעבר לפינה…

על גמדונים ובובות גרב

אחד הדברים שאני משתדלת לעשות עם הילדים בחופש הוא יצירה.

מה שבא בקלות בבתים אחרים אצלנו דורש היערכות.  הם לא ייקחו סתם דף ויתחילו לצייר. צריך סיבה ומוטיבציה. לכן, כשאני נתקלת ביצירה מגניבה לילדים אני ישר בעניין!

מה הולך אצלנו?

הרבה גואש, טושים בכל מיני גדלים עם כל מיני טריקים (למשל אלו של איקאה עם החותמות בצד השני), צבעי עפרון, פלסטלינה, הכנת פונפונים (התלהבות שלא שיערתי!) והאהוב מכולם- הכנת עוגיות עם חותכנים שונים ומשונים (מי אמר איקאה שוב?…)

אז איפשהו נתקלתי בלשחק בענן וכשהיה מבצע מעניין התלהבתי והזמנתי

הערכות מגיעות עטופות בחן שזה כבר מרוויח נקודה אצלי. עם כל המרכיבים בפנים. צריך רק מספריים וסבלנות. אמנם העבודה כוללת תפירה ולי יש שני בנים לא גדולים אבל תכל'ס מה שחשוב זה שאני אהנה,לא? אז נהניתי! החבר'ה שלי (בני כמעט חמש ושש) תפרו מעט. בן דודה בן שבע תפר כמעט לבד ובת דודה בת 9 תפרה גם כמעט הכל בעצמה והצטרכה רק מעט הדרכה. התוצרים מקסימים וזה ממש מעביר את הזמן. בהחלט value for money

זאת האריזה:

IMG_20170803_153714

ראשונה פתחנו את ערכת הגמדונים. קטנטנים, שומרים עלינו בשנתנו, אנתרופוסופיים כאלו…

IMG-20170722-WA0004
הבכור מתרכז בלתפור

 

IMG-20170722-WA0003
במיטת המרכזי
IMG-20170722-WA0001
ויקרא שמו בישראל- נונו

IMG_20170803_153616

אלו כבר בובות הגרב שהכנו. אחת יצאה גדולה והשנייה קטנטנה. זה כמובן תלוי בגודל שגוזרים מהגרב.

אותו קונספט- ערכה בה הכל כלול, דורש קצת יותר תפירה אבל חמוד כל כך!

IMG_20170801_081534
מימין- נונה, משמאל- אנונימית
IMG_20170731_175417
רואים את הפרצוף החמוד שעשינו לה? לא הצלחה גדולה אבל זה גם משהו!

מכירים עוד יצירות מגניבות?

אשמח שתשתפו אותי!

ואולי אפשר גם להירשם לדיוור פה מטה, אני עוד לא מבינה בזה אבל אם תצליחו, עדכנוני!

 

יום במוזיאון

החופש כבר כאן וגם אני מחפשת מה לעשות עם הילדודס שכולל מזגן

נזכרתי בביקור שערכנו במוזיאון ישראל לפני כמה חודשים

היה מעולה!

למי שלא מכיר, המוזיאון נמצא בשדרת המוזיאונים בירושלים והוא סופר כיפי לילדים. פרוס על שטח ענקי עם שטחים פתוחים וגם ממוזגים, שמאפשרים לילדים להוציא אנרגיות. נכון שזה עדיין מוזיאון וצריך לשמור על הכללים אבל רוב התערוכות נוחות מאוד לטיול עם הילדים ומאפשרות להם להרגיש גדולים. יש תערוכות קבועות ומתחלפות ושווה לבדוק מראש מה מציג ולהתכונן בכלליות לביקור באתר הזה כי המוזיאון עצום בגודלו ואי אפשר להספיק הכל.

המטרה המוצהרת של הביקור הפעם היה אגף הארכאולוגיה בכלל והמומיות בפרט. בגן של הבכור דיברו השנה על תפקידו של ארכיאולוג בהקשר לנושא השנתי- 50 שנים לשחרור ירושלים. מכאן הדרך למומיות הייתה קצרה מאוד והסקרנות של הילדים גדולה מאוד! אז החלטנו לנסוע ולראות מומיה אמיתית במוזיאון, וואו, זו הייתה חוויה לילדים

IMG_20170422_110031IMG_20170422_105442

האגף כולו מוחשך מה שמגביר את תחושת המסתורין והדרמה. זה הזמן לעבור ללחישות ולספר סיפורי מומיות, לדמיין איך מצאו את המומיה ומה עלה בגורל המוצא…

IMG_20170422_110229

האגף מקסים ומעניין, בעיקר לילדים שאוהבים מסתורין וסיפורים מהעבר. הילדים שלי בעניין של האדם הקדמון וכל דבר שקשור. היינו גם במערת האדם הקדמון בחוף הכרמל וקראנו את הספר של הגאוני של מאיר שלו איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני. אם יש לכם רעיונות לאטרקציות קשורות נוספות, ספרו לי!

בחזרה למוזיאון, יש עוד אגפים מקסימים חלקם מתאימים לילדים וחלקם פחות אבל המרחב האינסופי כל כך נעים לטיול גם סתם ככה. בטיול הנוכחי באגף הילדים והנוער לא הייתה תערוכה כי עבדו על הקמה של תערוכה חדשה אבל היה מאוד כיף גם בלי זה… עוד קצת תמונות

IMG_20170422_112441

IMG_20170422_112337

חחח… ילדים מצחיקים שלי

IMG_20170422_111331

הפרצופון הזה!

IMG_20170422_110525IMG_20170422_102927 הם תמיד בתנועה…

לצלמים מוכשרים יש אפשרויות לתמונות נהדרות-

IMG_20170422_112129

ויש גם את היכל הספר שהוא נהדר ומעניין אבל אסור לצלם שם כדי לא להרוס את ה… טוב, אני לא אעשה להם ספוילר, לכו תראו בעצמכם!

ועוד לא התחלנו לדבר על ה-בחוץ – גן הפסלים המהמם, המדרגות הנהדרות… אבל זה לא מומלץ באוגוסט כמובן

מקווה שעשיתי לכם חשק, בטוח עשיתי לעצמי ועוד השבוע אנחנו חוזרים לשם לביקור!